שילוב האינטרנט בהוראה- עלות ותועלת

אחד מביטוייה של הטכנולוגיה המתקדמת בתחומי הלמידה בעשורים האחרונים מופיע בדמותה של הלמידה מרחוק. E-Learning, המוכר בשמות נוספים כלמידה מרחוק, למידה ווירטואלית (ובאנגלית E-Education).

הלמידה מרחוק (E-Learning) תרמה להתפתחותם של אמצעים אלקטרוניים חדשים המאפשרים גישה נוחה לאינפורמציה בזמן ובמרחק קצרים. כלים טכנולוגיים כגון סרטוני ווידאו, מולטימדיה, גרפים ואנימציות יחד עם הנגישות לספריות וירטואליות ולספרים ולמאמרים אלקטרוניים מקנים את האפשרות להשגת אינפורמציה ולהתעדכנות במידע חדש מכל מקום בעולם ובכל שעה נוחה. הטכנולוגיה משולבת בחיינו כתלמידים, סטודנטים, עובדים, מנהלים ומעסיקים.
רבים לא מודעים למורכבות בתהליך שילוב טכנולוגיה בחינוך, או לא מזהים את ההיבטים המגוונים ואת השיקולים המעורבים בעת קבלת החלטות ברמת קובעי מדיניות לטווח ארוך וברמת המרצה, המשלב טכנולוגיות אלו בהוראתו. ענת כהן ורפי נחמיאס מאוניברסיטת ת"א מצגים במאמרם – עלויות ותועלות של שילוב האינטרנט בהוראה האקדמית: מה בין המדעים המדוייקים ומדעי הרוח והחברה.
מודל עלות ותועלת - המודל כולל (א) מסגרת תיאורטית, המגדירה את מרכיבי העלויות והתועלות של הוראה אקדמית משלבת אינטרנט בשישה ממדים: מרכיבי עלויות, הקשורים בתשתיות טכנולוגיות ותפעוליות, מרכיבי עלויות הקשורים בפיתוח הקורס, בהכנתו ובהוראתו, ומרכיבי תועלות, הקשורים בייעול תהליכי ההוראה והלמידה, בשיפור איכות ההוראה, בהיבט הרגשי ובשיפור ניהול המידע; (ב) כלי ניתוח חישובי, המתרגם את מרכיבי המודל לערכים כמותיים בהתבסס על נתונים אמפיריים הנאספים בקבצי לוג אינטרנטיים ( Web-log files ), תוך שימוש בטכניקות של כריית נתוני רשת (Web-Mining). לכל אחד ממרכיבי העלויות והתועלות שבמודל הוגדרו פונקציות חישוביות ( Y=f(X)*M ), המתרגמות אותם לערכים כמותיים במונחים של "מטבעות" מארבעה סוגים (יעילות/כסף וזמן, איכות, היבט רגשי/שביעות רצון וניהול מידע) בעבור כל אחד מבעלי העניין העיקריים המעורבים בתהליך שילוב האינטרנט בהוראה: הסטודנטים, המרצים והאוניברסיטה Cohen & Nachmias, 2009)). האינדיקטורים הם משתנים בלתי- תלויים הנשלפים מקבצי-לוג של מערכת ניהול הלמידה. הם מאפיינים את אתרי הקורסים, את תהליכי ההוראה המתקיימים בהם ואת השימוש שנעשה בהם; הפרמטרים מתרגמים את העלויות והתועלות לערכים כמותיים; והמנגנון החישובי הינו אוסף הפונקציות החישוביות, שפותחו לכל אחד מהמרכיבים. המודל יושם על אתרי קורסים באוניברסיטת תל-אביב, המייצגים תהליכים רחבי היקף של שילוב האינטרנט בהוראה ובלמידה בקמפוס שלם. אוכלוסיית המחקר כללה 3,453 אתרי קורסים אקדמיים שהופעלו במסגרת Virtual TAU.
באמצעות כלי הניתוח החישובי הופקו קבצי פלט, בהם הוצגו העלויות והתועלות, שנבעו משילוב האינטרנט בהוראה בכל קורס במהלך סמסטר מנקודת מבט האוניברסיטה, מרצים וסטודנטים. ערכי העלויות והתועלות שהתקבלו כתוצאה מהחישובים סוכמו לארבעה סוגים של "מטבעות" (מטבעות יעילות = כסף; מטבעות איכות; מטבעות רגש; ומטבעות ניהול מידע) לכל אחד משלושת בעלי התפקידים.
נמצא כי המרצים הם המשקיעים העיקריים בעוד שהסטודנטים הרבים, המשתמשים במערכת ניהול הלמידה קוצרים את מרב התועלות. כמו כן, ניכר כי האוניברסיטה בעבור השקעה לא רבה זכתה ביוקרה והמרצים הפיקו את התועלת הרבה ביותר בהיבטים של ניהול מידע.

מורה מקוון

ההוראה המקוונת תופסת כיום מקום נכבד במערכת ההשכלה בארץ ובעולם למורה תפקיד מרכזי ומשמעותי גם בהוראה מקוונת ולכן הוא מהווה גורם חשוב. מה נדרש ממורה על מנת שנוכל לכנתו "מורה מקוון".
סביבת הלמידה המקוונת דורשת מהמורים עיון מחודש בתפיסות הפדגוגיות שלהם, פיתוח דרכי הוראה חדשות ומיומנות בשימוש בכלים הטכנולוגיים. המעבר להוראה מקוונת דורש השקעה ומאמץ רב ומורים רבים שואלים את עצמם האם להצטרף? במה זה כרוך? מהו הערך המוסף של דרך זו? מהם תפקידי המורה המקוון ? אילו תכונות, מיומנויות וידע נדרשות מהמורה המקוון ? מהם האתגרים, הקשיים והתסכולים ? מהו היחס בין היקף העבודה והתגמול של מורה מקוון ?
אברום רותם העלה במאמרו קווים לדמותו של המורה המקוון
פרופיל המורה המקוון בהיבטים המרכזיים בו: על שלושה דברים המורה המקוון עומד: (1) על הוראה, (2) על טקסט דיגטאלי (3) על מרחב מקוון
הוראה- המורה המקוון הוא מורה. מורה שעושה מלאכתו נאמנה במסגרת הוראה בבית הספר. מורה מקוון פועל באופן סדור מול קבוצת לומדים ("כיתה") באופן סדור ועקבי.
טקסט דיגטאלי- המורה המקוון מנגיש לתלמידיו את המידע, הוראות הלמידה, הנחיה ותמיכה גם באמצעות טקסט דיגיטאלי .המורה מפעיל בפועל שעור בכתה, בבית הספר, כשהוא מדגים, מציג, מסביר ומראה באמצעות טקסט דיגיטאלי המוקרן על לוח/ מסך בכתה לשם צפייה על ידי כל הלומדים, או באמצעות המחשבים המצויים בכתה .כאשר מדובר בהוראה בסביבת למידה מקוונת בשעור מקוון (למידה מרחוק): המורה מכין מראש סביבת למידה מקוונת באמצעותה הלומדים לומדים, ללא תלות במקום, כשהמורה - מורה, אם בנוכחות ברשת כמנחה נוכח, או מתן מענה באופן אחר. גם הוראה זו נעשית באמצעות טקסט דיגטאלי, כאשר מהלך השיעור/ המטלה המקוונת מוכנים מראש או מיוצרים תוך כדי השיעור. הלמידה לא חייבת להיות סינכרונית (בו-זמנית), אלא יכולה להיעשות א-סינכרונית, ללא נוכחות מורה או לומדים אחרים בכל רגע ורגע. זאת בתנאי שהטקסט הדיגיטאלי נותן מענה לצרכי הלומדים.
המורה מנהל מרחב מקוון ייעודי לשם ההוראה- מורה מקוון מתאפיין גם בהוראה בפועל באמצעות הדגמה והנחיה בטקסט דיגטאלי . החומר הלימודי לצרכי הוראה ( המחשות באמצעות מצגות, אתרים וחומרים מקוונים הקיימים ברשת), כמו גם החומר הלימודי שעל התלמיד להתנסות, ללמוד באמצעותו ולדווח על כך, מתנהל על ידי המורה במרחב מקוון ייעודי – אתר למידה. פעילות מורה מקוון היא אם כן:
א. הוראה בכתה באמצעות לוח/ מסך/ לוח חכם של חומר הסביבה מקוונת
.ב. החומר מוגש בטקסט דיגיטאלי כך שניתן להשתמש גם במקורות וחומרים קיימים ברשת
ג. החומר שהמורה מחבר, אוסף ועורך, כולל מטלות למידה הוא מנהל במרחב מקוון ייעודי כשהתלמידים נכנסים אליו באמצעות הרשת, והאינטראקציה עם המורה לצרכי הנחיה ותמיכה, או עם לומדים אחרים (במידה והלמידה היא שיתופית) נעשית על גבי מרחב מקוון זה.

מדינת האינטרנט.

לאחרונה נראה כי, הולכת ומתהווה נורמה המרחיבה את טווח החשיפה של גולשים האתרי האינטרנט לכל הגילים. עדות לכך ניתן לראות בעלייה המשמעותית במספר הגולשים ברשתות החברתיות, שהחשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות אליהן. הרשתות החברתיות ממלאות מקום מרכזי בחייהם החברתיים של גולשים רבים.
"מדינת האינטרנט" היא המדינה השלישית בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסייתה –כשני שלישים גדולה יותר מארצות הברית. השינויים התרבותיים המהירים ב"מדינה" זו עוררו דילמות חברתיות חדשות וסתירות. מושגים כגון "פרטיות", "חשיפה", חברות", "שיתופיות" ו"אינטימיות", מקבלים ברשת משמעויות חדשות השונות ממשמעותן בעולם שמחוצה לה.
תחילתה של תופעת החשיפה החלה כבר בחדרי הצ'אט ובפורומים (Bargh & McKenna, 2004), שם נקשרה התופעה באנונימיות יחסית במעבר לרשתות חברתיות, שבהן מתמזגים משפחה וחברים, בידור ובריאות, עבודה ועסקים, עם התעצמות ממדיה של החשיפה היא דחקה הצידה את האנונימיות.
החשיפה, שפעם נתפסה כסטייה חברתית, הופכת יותר ויותר לדמוקרטית ולנורמטיבית; כל גולש המבקש לחשוף את תדמיתו יכול לעשות זאת בכל תחום ובכל דרך שיבחר. מרבית הרשתות החברתיות יוצרות את האשליה כי אפשר למצוא בהן מרחב פרטי, לבחור בחירה מדוקדקת של רמות החשיפה, להגדיר ולהגביל את הקבוצות, אולם למעשה אין בהן שליטה על המידע שנחשף לעיני כל מי שנכנס אליהן כל חשיפה דיגיטלית מפסיקה להיות פרטית ברשתות החברתיות.
נשאלת השאלה, האם העצמת חשיפה כפי שהיא נצפית כיום תביא למות הפרטיות, או- להעלמתה, כפי שטוען מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק?
בתשובה לשאלה זו אפשר לומר כי הזכות לפרטיות עדיין קיימת, ובסופו של דבר בני האדם הם המעצבים את החברה ואת התרבות שבהן הם חיים וגולשים, ולא רק מנהלי התאגידים ובעלי אינטרסים אחרים.
מי שחושש בכל זאת מאובדן הפרטיות – רצוי שיימנע מגלישה ברשתות החברתיות וכן משימוש במכשירי טלפון ניידים ובכרטיסי אשראי, משיווק מקוון ועוד ועוד .....

אנדרגוגיה - טכנולוגיה מתפתחת ללמידת מבוגרים

במסגרת הקורס של ד"ר נטע נוצר נתקלתי במושג שצד את עיני- אנדרגוגיה. על מנת לספק מענה לסקרנותי החלטתי לחפש מידע על מושג האנדרגוגיה.
אנדרגוגיה היא תיאוריה העוסקת בחינוך מבוגרים. אלכסנדר קאפ (Alexander Kapp) הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833; ומלקולם נואלס פרסמהּ ברבים; מאז הוצגה עוררה האנדרגוגיה ביקורת רבה. כיום הבחנותיו של נואלס הן חלק מן העבודה היום-יומית בבתי-הספר, בחינוך ילדים ובחינוך מבוגרים כאחד.
אנדרגוגיה- היא "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד". היא פותחה באירופה ובצפון-אמריקה כתיאוריה מובחנת כדי לפתור את הבעיות שבפדגוגיה, שהיא "האמנות והמדע של ההוראה לילדים". רבים מגדירים בטעות את הפדגוגיה כאילו הייתה "האמנות והמדע של ההוראה" ופוסחים על חלקם של הילדים בהגדרה. הפדגוגיה מתבססת על ההנחה הארכאית כי מטרת החינוך היא העברת ידע ותרבות. כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות, לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע. הפדגוגיה הגבילה את התפתחותו של חינוך המבוגרים גם מפני שרוב המורים שלימדו מבוגרים התייחסו אליהם כאילו היו ילדים. מורים המיומנים בהוראת מבוגרים יודעים שאי-אפשר ללמד מבוגרים כאילו היו ילדים. מבוגרים הם על-פי רוב תלמידים שבאו ללמוד מרצונם החופשי והם ינשרו אם הלימודים לא ישביעו את רצונם. בעקבות הבעיות שציינו, צמחה האנדרגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת מבוגרים המבוססת על ארבע הנחות יסוד.
על-פי ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה, כאשר האדם מתבגר הוא הופך מישות תלויה לישות המכוונת את עצמה. המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר. לשינוי הזה בתפיסה העצמית של המבוגר ארבע השפעות על למידתו: א. יש לנהוג בלומד המבוגר בכבוד ולראותו כיחיד עצמאי; ב. הסיפוק מן הלימוד צריך להיות גבוה מספיק כדי שיוכל הלומד המבוגר לדחוק ניסיון שלילי קודם בלמידה; ג. יש להתנגד ללחץ של לומדים מבוגרים להתייחס אליהם כאל ילדים (והם מצפים להתייחסות מעין זו), מפני שהתלות עלולה לעורר כעס והתמרמרות לאחר מכן; ד. המבוגרים צריכים לחוות תהליך של התמצאות מחדש (reorientation), לקראת למידה מתוך מכוּונות עצמית.על מנת לקדם את הלמידה אצל מבוגרים יש להעדיף אקלים פסיכולוגי הכולל קבלה, כבוד, תמיכה והרגשה של הדדיות בין מורים לתלמידים כחוקרים משותפים. יש להעניק ללומד המבוגר חופש ביטוי בלא פחד מעונש או מלגלוג, ולנהוג בו בחברותיות ובחוסר רשמיות. קרוב לוודאי שהגורם המשפיע ביותר על אקלים הלמידה הוא התנהגות המורה. התעניינות, כבוד ותשומת לב אישית הכרחיים. התנהגות זו תבוא לידי ביטוי בהקשבה כנה לדברי הלומד המבוגר.תכנון משותף של המורים והלומדים: כל אדם מרגיש מחויבות להחלטה או לפעילות אם היה שותף לקבלת ההחלטה או לתכנון הפעילות. באנדרגוגיה, ההוראה והלמידה הן אחריותם המשותפת של המורה והלומד. תפקיד המורה הוא תפקידו של טכנאי הממונה על הנוהל, של איש המשאבים והמקורות ושל שותף למחקר. המורה הוא זרז יותר ממאמן, מדריך יותר מקוסם. הערכת הלמידה: "אין דבר הנותן למבוגר הרגשה ילדותית יותר משיפוט של מבוגר אחר. זהו הסימן המובהק ביותר לחוסר כבוד ולתלות". על כן דוגלת האנדרגוגיה בהערכה משותפת של התכניות החינוכיות ובתהליך של הערכה אישית שבה המורה עוזר למבוגר להיווכח כי הוא אמנם מתקדם לקראת המטרות החינוכיות שהציב לעצמו. הערכת הלמידה היא למעשה אבחון מחדש. האנדרגוגיה מניחה שהלמידה היא תהליך פנימי הנמצא בשליטתו של הלומד וכרוכים בו גורמים אינטלקטואליים, רגשיים ופיסיולוגיים. התפקיד המרכזי של המורה הוא ליצור סביבה עשירה ולהדריך את הלומדים בפעילות-הגומלין שלהם עם סביבה זו. מאחר שהלמידה תהליך פנימי היא, השיטות והטכניקות שיעסיקו את הפרט באופן הנמרץ ביותר בחקר מתוך מכוונות עצמית יגרמו ללמידה רבה יותר. תפקיד המורה אינו לתת תשובות מוכנות על שאלות שנקבעו מראש אלא לעזור ללומד לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. לכל מי שמעוניין להעמיק עוד בנושא – ניתן להציץ בקישור הבא
http://www.education.gov.il/hadracha/download/13_1.rtf

ויקי..ויקי...ויקיליקס

בימים האחרונים אנו שומעים בכל האמצעי המדיה את השם "ויקיליקס" אז מהו בדיוק אותו ויקיליקס? יותר ממיליון מסמכים מסווגים הודלפו לאתר שהוקם לפני יותר משנה בדיוק למטרה זו: לפרסם סודות. ויקיליקס הוא אתר אינטרנט מבוסס מדיה-ויקי אשר מטרתו לשמש במה להדלפות מידע לגבי תאגידים, דתות וממשלות תוך שמירה על אנונימיות התורמים וחוסר יכולת לעקוב אחריהם. האתר הוקם על ידי חבורה של פעילי זכויות אדם המספקים תשתיות כדי לפרסם מסמכים שמדינות או חברות מסחריות מנסות להסתיר.
אתרי ויקי, הם אתרים שהמשתמשים בו יכולים לערוך בהם את התכנים. ויקיפדיה הדגימה שמתן חופש למשתמשים להוסיף ולעדכן מידע מהדפדפן שלהם יכול לספק להם במה לביטוי עצמי ולעורר עניין בקהיליה רחבה יותר.

ארגונים רבים עושים שימוש במערכות ויקי פרטיות כדי להגביר את התקשורת וזרימת המידע בין חבריהם. למרות שהשימוש במערכות ויקי מתבצע לרוב למטרות חיוביות ומועילות, נראה כי "Wikileaks", מייצג הרבה ממה שרע באתר אינטרנט שכל אחד יכול לערוך. "Wikileaks טוען כי הוא "גירסה לא מצונזרת של ויקיפדיה להדלפת וניתוח מסמכים שלא ניתן לעלות על עקבות מדליפיהם" ומשלב "הגנה ואנונימיות בעזרת טכנולוגיות מוצפנות עם השקיפות והפשטות של ממשק הויקי".
האתר מבוסס על כך שמשתמשים יוכלו להעלות אליו מסמכים שהם מעוניינים שיהיו ציבוריים. האנשים העומדים מאחורי האתר נשארו אנונימיים והם מאמינים כי האתר ישמש אנשים עם גישה למידע ממשלתי רגיש שעלול להביך חברות או לחשוף חטאים.
נכון להיום אנו רואים כי האינטרנט פתח ערוצי תקשורת בין אנשים מסביב לעולם ובמקביל נתן את החופש והחירות בידי האדם לפרסם חומרים המגלים שחיתות, מביכים ממשלות וחושפים רוע.
חשוב וכדאי לחשוף בפני הילדים של היום את הסכנות הטמונות בתקשורת האינטרנטית. מיטיב לעשות זאת אתר גלים לילדים אשר מנסה לחשוף את אזרחי המחר למציאות היום יומית בגובה עיניהם.

http://news.galim.org.il/pages/3591

ספרים דיגיטליים לילדים .

בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) - סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living Books ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. כיום מצוי מגוון רחב של ספרים חיים, הזמינים באינטרנט או ככותרי CD ROM, וסביבם מתפתחת קהילה ענפה של "משוגעים לדבר", המשחקים בהם שעות ארוכות (Carlsson, 2006).
מחקר שנעשה על ילדים בני 6-8 ששיחקו ב"ספרים חיים" למטרת בידור ואשר רכשו שליטה ואוצר מילים באנגלית, עקב אחר השימוש האינטנסיבי בתוכנה, על אף שהילדים מעולם לא למדו אנגלית קודם לכן. נמצא כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה. רכישה שפתית זו התבטאה ביכולת גבוהה בהגיית מילים, זיהוי משמעותן וזיהוי שגיאות כתיב קלות - יכולת שהוכללה גם אל מחוץ להקשר המידי של המשחק. לעומת זאת, לא נמצאה רכישה של יכולת קריאת אותיות, ממצא המלמד כי בתהליך זה למדו הילדים מילים כְתבניות, ללא הבנה תחבירית. ממצאי המחקר שופכים אור על פוטנציאל הלמידה האקראית והלא סדורה הגלום בסביבות מולטימדיה משחקיות, המציעות שילוב של למידה ובידור.למרות היתרונות הגלומים בספרים דיגיטליים. כולי תקווה שהאמור לעיל לא יפתה הורים להמיר את "שעת –סיפור לפני שינה" מפי ההורים לשעת סיפור דיגיטלית. להנאתכם מצ"ב אתר מספרי סיפורים:
http://www.hasifriya.org.il/

למידה פעילה

במסגרת הקורס –אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה בהנחיית ד"ר נטע נוצר שוחחנו על מושג הלמידה. בבלוג זה אנסה לברר מהי בעצם אותה למידה פעילה???
למידה פעילה היא - תהליך למידה שבו מושם דגש על הפעלת התלמידים או הסטודנטים. בניגוד להוראה המסורתית שבה המורה מדבר מרבית השיעור והתלמידים נותרים פסיביים, הלמידה הפעילה מדגישה את החשיבות של מעורבות הסטודנטים במהלך השיעור. מקובל לחשוב שתלמידים המעורבים בתהליך הלמידה יוכלו לזכור את החומר בקלות רבה יותר וכן יוכלו להשתמש בו בהקשרים אחרים.
המושג למידה פעילה כולל בתוכו מספר גישות, כגון: למידת חקר, למידה חוויתית (experiential learning) ולמידה דרך פתרון בעיות (problem-based learning). כל הגישות האלה יוצאות מנקודת הנחה שההנעה ללמידה צריכה להגיע מהלומד, על מנת שתהליך הלמידה יהיה אפקטיבי. עם זאת, שיטות אלה אינן שוללות את הצורך במורה או מדריך שיספק אתגרים, יתקן טעויות ויעודד את היזמה האישית של הלומד.
המבקרים של הלמידה הפעילה טוענים כי היא יעילה לחיזוק חומר שכבר נלמד, אך לא ללימוד של חומר חדש. מעבר לכך, הדרכה אישית של תלמידים דורשת משאבים שמערכת החינוך אינה יכולה לספק אותם. לפיכך, הם ממליצים לשלב טכניקות של למידה פעילה כמו דיונים כיתתיים ומשימות כתיבה קצרות בלמידה הפרונטלית המסורתית.
קיימת היום הסכמה שההוראה המסורתית בקורסי היסוד במדעים במוסדות להשכלה גבוהה אינה מניבה את התוצאות המקוות. מרבית הסטודנטים המסיימים קורסים אלה, מגלים גישה שלילית למדעים ולחשיבותם.
כדי להתמודד עם בעיה זו פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה בהתנגדות של חברי הסגל. מומחים להוראת המדעים מנסים להתמודד עם תופעה זו על ידי פיתוח שיטות הוראה שמטרתן לענות על קשיי הסטודנטים שהתגלו בתהליך הלימוד של קורסי היסוד. לפי גישה זו המרצה מפעיל את הסטודטים במהלך ההרצאה, ומייחד פרקי זמן להתמודדות הסטודנטים עם פתרון בעיות. למרות הצלחתן של שיטות אלו מעדיפים מורים רבים לדבוק בשיטות ההוראה המסורתית.
במטרה לקדם את הלמידה, יש לעצב סביבות למידה כך שיתאימו לתפקידו החדש של המורה, ושיטות ההוראה שבהן ינקטו כגון: שילוב הדגמות מפעילות, מענה על שאלות מושגיות באמצעות מערכת משוב אישית, הרצאות בפרקי זמן המוגבלים לעשרים דקות, למידה בקבוצות קטנות, הוראת עמיתים, פתרון בעיות מובנה ועוד. בשיטה זו, אולם ההרצאות מוחלף בכיתה סדנאית, בה יושבים הסטודנטים סביב שולחנות עגולים. המרצה ממוקם במרכז הכיתה. מרבית זמן השיעור מתמודדים הסטודנטים עם משימות ועוסקים בפתרון בעיות וחקירה מעבדתית. הכיתה מתפקדת כקבוצת מחקר בה מדווחים צוותים שונים על פעילותם ותוצאותיה. תפקיד המרצה מתמקד בתכנון סיבת הלמידה, הפעלת הסטודנטים ומתן משוב יעיל בזמן אמת. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת ממוחשבת בין המרצה לסטודנטים ובינם לבין עצמם. הרשת מאפשרת שליפת משימות, הצגת מודלים ממוחשבים, הצגת בעיות, מתן משוב, קיום קבוצות דיון ועוד.אני תוהה כמה זמן יקח למערכת החינוך לאמץ וליישם את הרעיונות המובאים להלן.

"דור הרשת"

שוב יוצאים לדרך, אך הפעם עם טעם של סוף מתקרב.... זהו הסמסטר האחרון (לא יאומן).
הפעם נדבר על - "דור הרשת"- ילדים שנולדו בשני העשורים האחרונים של המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, גדלים במציאות שבה העולם הדיגיטלי הוא חלק מהסביבה הטבעית של החיים. ילדים אלה לומדים, משחקים, מתקשרים,עובדים ויוצרים קהילות באופן שונה לחלוטין מזה של הוריהם והם בעלי ידע ואורייניים הרבה יותר מהוריהם בחידושים המרכזיים של החברה האנושית. על כן דור זה מכונה דור הרשת. הילדים של דור זה הם בעלי תגובה מהירה וסבלנות מעטה. הם רוצים להימצא במרחק של לחיצת כפתור מהשגתו של כל דבר שהם מעוניינים בו. אחת התעלומות הגדולות העומדות בפני כל העוסקים בהכשרתם של ילדי דור הרשת היא השאלה- כיצד הם יתפקדו כבוגרים בעולם של המחר? הרגלי העבודה והצריכה של דור זה אינם ברורים לדור של היום ולא ברור אילו השלכות יהיו לדפוסי החשיבה, הלמידה והעבודה על כל הארגונים, המוסדות והמשטרים הפוליטיים הקיימים כיום. מצב זה מחייב את כל רובדי החברה לנסות להבין כיצד ישתמש "דור הרשת" במומחיות של העולם הדיגיטלי.
לעתים קרובות נתקלים מורים בתלמידים השולטים במדיה הדיגיטלית ויודעים כיצד ללמוד בסביבה הדיגיטלית טוב יותר מהם. מציאות זו מעוררת שאלות רבות העוסקות באופן שבו יש לבנות תכניות לימודים המתאימות לדור הרשת וכיצד להביא לשילוב מושכל של רשת האינטרנט בהוראה כזו שתשלב למידה פעילה - הלומד או המשתתף פעילים ומקיימים שיח עם המחשב ו/או עם חבריהם ללמידה. פעילות וירטואלית - השתתפות בקבוצת דיון, קבלת משימות ומסירת תוצרי ביניים או סופי ברשת, ביצוע משימות מקוונות ולעיתים קבלת תגובות מהמחשב על פעולות המשתמשים. יתרונות השימוש בסביבת לימוד וירטואלית- מעודדות יצירתיות. מעודדות גמישות בהוראה ובלמידה.השנה הוכנסו לכיתתי מחשב מקרן וחיבור לאינטרנט. הילדים מאושרים המורה אף היא מאושרת על שניתנה לה ההזדמנות לחנך את "דור הרשת" באמצעים ובכלים ההולמים את רוח התקופה.

גלובליזציה- אזרחי העולם רווח והפסד

במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר טל קבלתי הזדמנות להעמיק את ידיעותיי בנושא הגלובליזציה והשפעתה על חיינו. בעידן האינטרנט והתקשורת, אזרחי העולם כולו מושפעים מאותן תופעות: מעבר של סחורות ממקום למקום, תופעות סביבתיות , הגירת עבודה, פליטים, מחלות, מלחמות ועוד... כשמדברים על גלובליזציה, מתכוונים לתהליך שבו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים מתקיימים במישור העולמי, ללא קשר לגבולות של מדינות או למרחקים גאוגרפיים. כל הפעילויות וההתפתחויות האלה עושות את כדור הארץ ל"מקום אחד", או ל"כפר גלובלי". לגלובליזציה מאפיינים רבים: באופן כללי מרחקים וגבולות משפיעים פחות בכל תחומי החיים; מדינות רחוקות זו מזו גיאוגרפית נעשות תלויות זו בזו; קל יותר לעבור ממדינה למדינה, ובעיקר להעביר כסף, רכוש וסחורות ממדינה למדינה; חברות ומפעלים פועלים על פני העולם כולו, וכל רכיב במוצר מסוים מיוצר במדינה אחרת. טיעונים בעד הגלובליזציה יש הרואים בגלובליזציה סימן להתקדמות האנושות בכיוון חיובי, כלומר - היחלשותה של מדינת הלאום, שבעיני רבים היא המקור לרוב הבעיות בעולם, ובעיקר למלחמות. אילו ישכילו בני האדם לחשוב במושגים של טובת "הכפר הגלובלי" - יהיה לכולם טוב יותר; ייווצר עולם חסר גבולות, ויתחיל עידן של שוויון אוניברסלי, רווחה, שלום וחירות. טיעונים נגד הגלובליזציה המתנגדים לגלובליזציה רואים בה ניסיון להשלטת תרבות המערב על העולם כולו. הם טוענים כי ההומוגניות (האחידות) שאליה שואפת הגלובליזציה מבטאת חוסר סובלנות ל"אַחֵר". המטרה, לדעתם, צריכה להיות חברה עולמית הטרוגנית, שבה כל מדינה, בשונות שלה, תורמת לטובת הכלל. נוסף על כך הגלובליזציה פועלת לטובת העשירים והחזקים על חשבון העניים והחלשים והיא מונעת ממדינות ואזורים רבים, המנוצלים על ידי מדינות מתועשות וחברות רב-לאומיות לתועלתן, לעלות על דרך של התפתחות כלכלית ותרבותית מאוזנת ומבוקרת. כך, למשל, חברות המייצרות מוצרים להפצה במדינות המערב, מנצלות כוח עבודה זול במדינות העולם השלישי (למשל - הודו, פקיסטן, מקסיקו, סין). ולסיום אני מצרפת את הסרטון – עבדות מודרנית: סיפורה של חלימה, בת 11 "ראיון עם חלימה שהועסקה תמורת 55 סנט ליום.
http://www.youtube.com/watch?v=JawVES1yKJ8

סטנדרטים במערכת החינוך.

בימים אלו ממש, בעודי עובדת במרץ על היערכות ותכנון שנת הלימודים הבאה, בחיפוש אחר חומרי הוראה /לימוד אשר יביאו עימם חדשנות וסקרנות ללומדים תוך הלימה לתוכניות הלימודים הקיימות עלתה בי שוב שאלת הסטנדרטים במערכת החינוך.

מערכת החינוך בישראל אימצה את תפיסת הסטנדרטים פיתוחם ויישומם מתוך אמונה כי הסטנדרטים הם כלי פיקוח המעניק מענה לשאיפות המערכת לצמצום השונות וליצירת אחדות. נראה כי אפשר להבין את צמיחת הסטנדרטים גם כתגובה לאירועים כלכליים- חברתיים. הסטנדרטים הם לא רק רעיון תיאורטי אלא בסיס איתן לרפורמה חינוכית אשר מנסה להשביח את המערכת ולקדם אותה. הצבת סטנדרטים יכולה להוות קו מנחה או כוכב צפון עבור העוסקים במלאכה אך אם זאת אסור לנו לזנוח את הדרך בה נעשים הדברים. בהצבת הסטנדרטים יש לקחת בחשבון את שונות הקיימת באוכלוסיית הלומדים, את ריבוי האינטליגנציות , את הלמידה החווייתית , את הגיוון, הבחירה ואת הלמידה האתגרית. מערכת החינוך צריכה לדאוג לכך שתוכניות הלימוד והסטנדרטים המוצבים ללומדים יהוו אתגר ללומד מעבר לשינון והקאת חומר לימודי אשר מעורר תסכול אצל הלומדים שאינם מקבלים מענה לצרכיהם.
על מנת להביא את התלמידים להישגים נדרשים ללומד /בוגר המאה 21 עלינו להקפיד על הקנייה של מיומנויות בניית ידע , העמקה ושימוש גמיש בידע.

נראה כי הבעיה אינה בהצבת הסטנדרטים אלא יותר בהגדרתם ודרך יישומם. חשוב לציין כי להצבת הסטנדרטים יש חשיבות – הם מבהירים את המטרות ואת היעדים האופרטיביים, מגדירים תפקידים . השאלה הנשאלת היא "כיצד ראוי לתרגם רעיונות אלה לכלים יישומיים שיתמכו במטרות משרד החינוך."
נראה כי לצורך כך יש צורך בקביעת מטרות הגיוניות וברות הישג. מטרות אשר יתחשבו בשונות הקיימת באוכלוסיית הלומדים תוך התייחסות לצרכים השונים ולריבוי האינטליגנציות הקיימות בלומדים השונים.

הדור הבא של ספרי הלימוד

לאחרונה אנחנו עדים לנסיון מצד המערכת החינוכית בישראל להתאים עצמה לחינוך במאה – 21. ישנו רצון לעבור מתכנית לימודים המבוססת בעיקרה על תכנים לתוכניות לימודים המבוססת על שילוב בין תכנים לבין סביבות למידה מתקדמות המזמנות למידה עצמאית וחקרנית מצד אחד ואינטראקטיביות ושיתופיות מצד שני.
שימוש בסביבות למידה כאלה מחייב שינוי בספרי הלימוד המהווים את הציר המארגן של חיי היום יום בכיתה. המידע הלימודי המוגש לתלמידים בספר הלימוד המודפס מספק תוכן המוצג לקורא דף אחר דף באופן ליאנרי ורציף. תכניו של הספר המודפס מעודכנים למועד סיום כתיבתו. במדינת ישראל הוגדר אורך החיים של ספר לימוד בעשר שנים בהן המורה מטמיע אותו כראוי בתכנית הלימודים ובתהליך הלמידה, לאחר מכן הספר הופך חסר ערך.
המרכז לטכנולוגיה חינוכית פיתח בשנה האחרונה "כותר ספרי לימוד" .http://www.school.kotar.co.il/הספר הדיגיטלי יכול להיות לב השינוי לקראת חינוך ההולם את המאה – 21.

קידום החינוך בישראל- חיפוש אחר תרופת פלא.....

מזה מספר שנים שאנו עדים לחוסר שביעות הרצון ממערכת החינוך בישראל. בתקופה שלפני החזרה שוב לספסל הלימודים עוברת בי לא אחת המחשבה מהי אותה תרופת פלא אחריה מחפשים קברניטי החינוך בישראל ?
במהלך לימודיי לתואר שני , במסגרת הלימוד בקורס – סוגיות במדיניות החינוך נתקלתי במושג בתי ספר האוטונומיים שעליהם אדבר בבלוג זה.

במשך תקופה ארוכה מהווה רעיון האוטונומיה , עקרון יסוד בחשיבה ליברלית המשקפת את הלך הרוח של המאה 21. השקפה מודרנית זו קוראת לטפח באדם התנהלות עצמאית, חשיבה רציונלית ואותנטית, הטלת ספק, בחינה וחקירה. גישת "ביה"ס בניהול עצמי" מבטאת את רעיון האוטונומיה .האמונה כי ניתן להחיל תפישה זו על מערכת החינוך כערך מרכזי בעידן הנוכחי גרמה למקבלי ההחלטות לנסות וליישמה במערכת החינוך בישראל.
בית ספר בניהול עצמי נהנה מגמישות מרבית בשימוש במכלול המשאבים העומדים לרשותו לשם שיפור וקידום הישגיו הפדגוגיים. בית הספר הופך להיות מוקד עצמאי לקבלת החלטות ולפעילויות עצמאיות. לבית הספר ניתנת האפשרות לקבוע את סדרי העדיפויות תוך המרה בין סעיפי תקציב שונים.בית הספר מקבל כספים ממשרד החינוך, הרשות המקומית ומפעל הפיס, כמו כן יכול בית הספר לקבל תרומות וחסויות מסחריות. למעשה בית הספר מתנהל כעמותה והוא מנוהל באמצעות ועד מנהל הכולל; מנהל בית הספר, מורים, נציגי הרשות המקומית, הקהילה וההורים. המטרות המרכזיות של בית הספר בניהול עצמי הן: קביעת מדיניות ייחודית לבית הספר. עבודת צוות בבית הספר, תוך שיתוף המורים בעשייה באחריות. פיתוח תוכנית לימודים בית ספרית ייחודית בהתאם לצורכיהן של אוכלוסיות שונות.שיתוף ומעורבות הקהילה מתוך תפיסה שעל הקהילה ליטול אחריות בקביעת סוג השירותים שתקבל. משוב בית ספרי לצורך השגתן של מטרות חינוכיות. ביזור תקציבי משרד החינוך, הרשות המקומית ומקורות אחרים ישירות לבית הספר.
על פניו נראה כי מדובר ב"מתכון להצלחה" אם כך מדוע מדיניות החינוך בישראל ממשיכה בחיפושיה אחר אותה תרופת פלא שתביא לשיפור מהיר במערכת החינוך.
נראה כי הבעיה העיקרית היא הרצון והתקווה לשינויים מרחיקי לכת בזמן קצר.
בכל פעם שהצמרת השלטונית משתנה קמות וצצות תוכניות "פלא" שיצילו את המערכת.
הלחץ להשיג סטנדרטים גבוהים ובדרך קצרה ,משאירה את מדיניות השיפור של בתי הספר לטווח ארוך נטושה ומוזנחת. על מנת לבחון האם חל שיפור חייבים לתת לתהליכים זמן להתפתח ולרפורמות חדשות להתבסס במערכת.

החינוך הוירטואלי-

כאשר מדברים על חינוך וירטואלי עלינו לבחון מהי למידה וירטואלית, למידה זו מאופיינת בלמידה פתוחה/ למידה מרחוק ומסועפת/"למידה פתוחה מרחוק"/ "למידה המופצת ברשת האינטרנט" / "למידה באמצעות המחשב" / שידור אינטראקטיבי בזמן אמת. זהו מושג שמאחוריו מסתתרות מערכות, טכנולוגיות מידע, תקשורת ואפליקציות שונות המאפשרות לבצע למידה מרחוק של כל תוכן קיים. לפי ד"ר אביגיל אורן, בתהליך למידה זה עובר התלמיד מצבים שונים, אתגרים המציגים מאגרי מידע ויחידות לימוד בהתאם לתוכנית הלימודים הבית ספרית. בתהליך זה הלומד עובר מצבים שונים שבמהלכם הוא מתנתק מהמציאות הסובבת אותו אך לא מהתהליך שהוא עובר. כל האתרים המציגים יישום חינוכי ווירטואלי הוא היותם מצויים ברשת ולפיכך לא פועלים עליהם אילוצי הזמן והמקום. סביבה וירטואלית מכילה את המאפיינים הבאים: עיצוב גראפי מתאים, אינטראקטיביות, אינפורמטיביות, כלי תקשורת וביזור. המושג "וירטואלי" מתאר שידור אינטראקטיבי בזמן אמת. למעשה המונח מתייחס למתן הזדמנות שווה לכל אחד ללמוד ולהתקדם לפי רמתו ויכולותיו. חינוך מסוג זה יכול להתבצע ע"י שימוש בטכנולוגיה המביאה למגוון הזדמנויות. מאחר והלמידה מתבצעת באופן אינדוודואלי ומביאה לקידומם של הלומדים. נראה כי התפתחות החינוך הוירטואלי בעולם קשורה באופן ישיר עם פיתוח של מידע וטכנולוגיות תקשורת. נראה כי הכנסת הטכנולוגיה למדינות שונות תשפיעה על תחומים נוספים שאינם קשורים לחינוך, כמו: שהתקשרות/ התחברות בין מדינות שונות ולשיתוף פעולה בתחומים כמו מסחר, פוליטיקה, כלכלה ועוד. הטכנולוגיה עשויה להשפיע גם בתחומים של חופש וצדק חברתי. בבואנו לבדוק את השפעת ההתפתחות של מערכות וירטואליות על החינוך אנו מגלים כי הן יצרו מערכת חינוך חדשה הבאה לידי ביטוי בתוך מסגרות של חינוך מסורתי, באוניברסיטה ,בארגונים ובחברות שונות. עם זאת ניתן לראות כי קיימים מעט מוסדות וירטואליים ומנגד ישנה כמות גדולה מאוד של פיתוחים טכנולוגיים מכל סוג או רמה עבור מוסדות חינוכיים הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הציבורי. השאלה הנשאלת היא מדוע אילו פני הדברים? האם אנשי החינוך – האנשים שאמורים להוביל את השינוי אכן מוכנים ובשלים לקדם ולהוביל את הנושא.האם הסתייגות הצוות החינוכי נובעת מהעדר תמיכה וסיוע טכנולוגי.חשוב לבחון את הנושא תוך מתן תמיכה למורים באופן בו יוכלו לשתף פעולה ולהשיג את מטרותיהם הלימודיות ביתר קלות ואף ימצאו בטכנולוגיה כלי יעיל ותורם לקידום הוראתם.

השפעת התפתחות טכנולוגיות המידע על החינוך.

בסמסטרים האחרונים המונח "כלכלת ידע" הפך להיות מונח שגור עבורי – הוא עובר כחוט השני מקורס לקורס במסלול התקשוב. הפעם החלטתי להתמקד במונח זה.
להתפתחות טכנולוגיות של המידע יש קשר ישיר לרפורמות חינוכיות ,לגידול כלכלי ולהתפתחות חברתית של מדינה. המעבר של מדינות בעולם מייצוא סחורות לייצוא ידע, ידוע בשם "כלכלת הידע". העלייה ביכולות האנושיות ,המוסדיות והטכנולוגיות הם מקורות משמעותיים לידע חדש ולחדשנות. הם הם הכוח המניע את הגידול בתוצר הכלכלי. למערכת החינוך יש חשיבות רבה במינוף התהליך.השיפור במערכות החינוך והשאיפה לעלייה בהישגים החינוכיים, נראים כדרכים עיקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובליים מבוססי טכנולוגיה, השקעה במשאב החשוב בימינו: "ההון האנושי". בתוך החינוך, הטכנולוגיות המתקדמות נראות כדרך לקידום שינויים חינוכיים, לשיפור מיומנויות למידה ולהכנת הלומדים לקראת השתלבות בכלכלה הגלובלית, בחברת הידע ובשוק העבודה העתידי.
אחת המדינות שמייחסת חשיבות רבה לחינוך שבוגריו יהפכו ברבות הימים להוות את ה"הון אנושי" אשר ישתלב בשוק העבודה ובחברת הידע היא סינגפור.
זוהי מדינה שמייחסת חשיבות רבה לחינוך ורוצה ליצור דור המשך משכיל שיוכל לתרום לכלכלתה של המדינה. ההשקעה במערכת החינוך נראית בעיניהם כמשתלמת מבחינה כלכלית בכך שהיא הובילה את המדינה לגידול כלכלי ולהתפתחות חברתית.
לעומת סינגפור, בפינלנד הגישה יותר מבוזרת ומורחבת ומקשרת בין מערכת החינוך לאזרחים ולקהילות עסקיות. מערכת החינוך מתמקדת בלמידה כתהליך אישי וקהילתי כשמטרתו ליצור חברת ידע,בה טכנולוגיה ושיתוף מידע תומכות בגידול כלכלי ופיתוח חברתי. "התפתחות בפינלנד הודרכה ע"י חזון ברור של כיצד הזמינות של טכנולוגיות חדשות יכולות להעלות יצרנות כלכלית, לשפר את איכות החיים ולהעשיר את התרבות". השינוי מתחיל מחזון !
ספרות על מדיניות פיתוח כלכלית מייחסת תפקיד חשוב לחינוך בהתפתחות כלכלית. במובן הצר, חינוך מגביר את מיומנויות הייצור של עובדים ומיומנויות אלו מגבירות את היצרנות של הכלכלה ומגבירות את רמת השכר של הפרט. במובן הרחב לחינוך יש השפעה על תחושת הרווחה של האדם, סיפוק בעבודה, הגברת השותפות הקהילתית, שיפור בבריאות, הפחתת הפשיעה ועוד..." שוב אנו נוכחים לדעת שהכל מתחיל בחינוך. כל השקעה שהמדינה תשקיע בפיתוח החינוך תחזיר את עצמה בעתיד. לכן כאשר באים לתכנן ולפתח תכניות לימודים חדשות, חשוב לקחת בחשבון את השפעתם לטווח הרחוק על השכלת התלמידים ולכוון לכך שבוגרי מערכת החינוך הם כוח העבודה העתידי של המדינה.

מה בין המונדיאל לטכנולוגיה מתקדמת?

במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר טל נתבקשנו לקרוא מאמר אשר עוסק בפער הדיגיטלי באפריקה. המאמר בוחן את הפער הדיגיטלי העולמי תוך בחינת הנושא באפריקה. המאמר מדגיש ומתאר את קיומו של "אפרטהייד דיגיטלי"- פער בין אלו שיש להם תשתית טכנולוגית לבין אלו שאין להם את אותה תשתית המאפשרת להם להיות חלק מהכפר הגלובלי.
מטרת המאמר היא בחינת פתרונות אפשריים לצמצום הפער תוך הבנה כי פתרונות אלו מחייבים שינוי יסודי בחברה. רוב האוכלוסייה באפריקה אינה מחוברת לתשתית טכנולוגית , אינה שולטת בשפה האנגלית או במיומנויות בסיסיות הנדרשות להפעלת טכנולוגיה מתקדמת דבר המעצים ומדגיש את הפערים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים. במאמר מוצגים נסיונות שונים להתמודדות עם הפער הדיגיטלי ולצמצומו. אחד מהפתרונות הוא מתן הזדמנות שווה לכולם להתחבר לאינטרנט ולטלפון בעלות נמוכה. אך האם זה מה שיקטין את הפער הדיגיטלי????

בימים האחרונים אנו בעיצומו של המונדיאל, הנערך השנה בדרום אפריקה. נראה כי החשיבה שעמדה מאחורי הבחירה במדינה זו, היא השאיפה שאירוח המשחקים במדינה מתפתחת הסובלת מבעיות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, תביא לעלייה במקומות העבודה וירידה באבטלה, ע"י ההכנסות גדולות מהאוהדים שיגיעו. חודש שלם של כדורגל נטו ישכיח מכולם את הבעיות שעל סדר היום בכלל, ואת הבעיות של דרום אפריקה בפרט. אולם נראה כי בסוף התחרות הפער בין אפריקה לשאר המדינות המערביות ישאר על כנו. אחוז האבטלה במדינה ימשיך להיות גבוה, העוני ישאר והטכנולוגיה לא תתפתח.
ההחלטה לערוך את המשחקים בדרום אפריקה מזכירה יוזמה אחרת שמטרתה לעזור למדינות עניות- מחשב לכל ילד. בחשיבה ראשונית הפרוייקט נשמע מצויין. מה יכול להיות יותר טוב מאשר להביא לילד עני מחשב עם גישה לאינטרנט, שבאמצעותו יוכל להיות חבר בפייסבוק. אך בפועל, היזמים אינם מכינים תשתית טכנולוגית רחבה ולא מכשירים אנשים שיוכלו להדריך כיצד לתפעל את המחשבים. תוך התעלמות מהעובדה שרוב הילדים אינם יודעים קרוא וכתוב.
נראה כי היוזמים מאמינים שדבר זה יסתדר מעצמו. אך במציאות נראה כי הפערים הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. ככל שהמדינות יותר עניות ככה הפער הדיגיטלי רחב יותר.

התחלות......

לאחר מבחנים והגשת עבודות נכנסים שוב למעגל העשייה והיצירה.
במסגרת הקורסים אליהם נחשפתי ביום הראשון ללימודים בסמסטר ג'. הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה : היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר-טל משך את תשומת ליבי באופן מיוחד.
הקורס מדבר על הבשלות התשתיתית של רשת האינטרנט כמזמנת הזדמנות לסייע במימוש הזכות להשכלה לכל אזרחי העולם באשר הם ועל ההשלכות של עידן הגלובליזציה על ההיבטים התרבותיים ושיתופי הפעולה הבין-מדינתיים בשילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה.
כאשר מביטים לאחור קשה להאמין כי רק לפני שנים מעטות לא היה בית ללא ספרים , ספרי מידע, אנציקלופדיות וכד'. כל הורה שהפרוטה הייתה מצויה בכיסו דאג לעטר ולפאר את ספריית ביתו באותם כרכים המופעים באותו צבע ובאותם איורים כשרק מספר הכרך מבדיל ביניהם.
ההכרה בשינוי העמוק שחל עם השנים ועם התפתחות המחשב בשלהי המאה העשרים מעוררת התרגשות. לאחר שנים רבות בהם נכתבו ספרים אשר ניסו להקיף את הידע האנושי. (צעדים ראשונים ליצירת ספרים המקיפים את תחומי הידע העיקריים נעשו עוד ברומא העתיקה). כיום אנו יכולים בלחיצת כפתור להשיג כל מידע שנחפוץ בו .
כבר ב1985 נעשה מעבר מהכתוב לפורמטים שהפכו להיות דומיננטיים:האחד כתיבה על-גבי תקליטור (CD-ROM)- לקריאה באמצעות המחשב האישי. ובאינטרנט -לעיון חופשי או תמורת תשלום.
הויקיפדיה היא דוגמה לאנציקלופדית אינטרנט הפתוחה לעיון חופשי. הרעיון של זרימת מידע חופשי, עריכה, יצירה ושיתוף מעורר תקווה לעתיד הן בהיבט הלימודי והן בהיבט התרבותי.

"בית ספר אינו הכנה לחיים אלא החיים עצמם" ג.דיואי

בשיעור האחרון הגיעה אלינו הגב' עירית בנין אשר סיפרה לנו על בית הספר בו היא עובדת. מדובר במלאכת קודש הנעשית בידי אותם אנשים אשר בחרו לעבוד בחינוך המיוחד. עירית הציגה בפנינו את העשייה הבית ספרית הענפה והמרגשת. נדמה כי כל אדם באשר הוא צריך להיחשף ולראות את הנעשה בבית ספר גניגר ה"מיוחד". "דרך התקשורת אומרת מנהלת בית הספר; אנו מחברים את התלמיד של החינוך המיוחד מתוך הצדף של עולמו הפרטי לכל העולם שסובב אותו". כך עוקפים בגניגר לקויות- באמצעות מולטימדיה. תקשורת זה לא רק מקצוע, זו גישה כללית ללמידה ולחיים לכל מה שסובב אותנו בעולם. דרך התקשורת ניתן לחבר את התלמיד של החינוך המיוחד מתוך הצדף של עולמו הפרטי לכל העולם שסובב אותו" - מסכמת המנהלת, תמי מנור. כסטודנטית במגמת תקשוב וכאדם העוסק בהוראה , התרגשתי לראות את העשייה המבורכת ובעיקר להתוודע לתרומתה של הטכנולוגיה בסייע ותרומה לאותם ילדים "מיוחדים" הנמצאים בגניגר. אתם מוזמנים להתרשם. http://www.genigar.org/ סרטון של ילדי גניגר בנושא המחזור http://www.genigar-shiluv.org/movies/mihezur.wmv

משחקים לימודיים

משחק על פי הגדרתו המילונית הינו שעשוע , התעסקות בדבר משעשע או מהנה לבילוי זמן ולתענוג בחברה וביחידות.
דרך משחק, אפשר ללמד, לקדם ולהעשיר והכל בדרך של הנאה וסיפוק. העיקרון המנחה של המשחקים הלימודיים, הוא ללמוד מהמשחק בהנאה ובשמחה.
אז בין משחק ללמידה?

הרצון ללמוד בא ממניע פנימי , אשר מוצא את מקורו ואת תגמולו בתרגול עצמי. הרצון ללמוד נעשה "בעייתי" תחת נסיבות מיוחדות כמו: בי"ס, כאשר תוכנית הלימודים קבועה, והתלמידים מכוונים לנתיב אחד קבוע מראש. הבעייה נמצאת לא בתהליך הלמידה עצמו , אלא במשימה המוטלת על התלמיד אשר נכשלת בגיוס האנרגיות הטבעיות לקיום למידה ספונטנית.

משחקים לימודים יכולים להפוך את הלמידה ליותר מהנה ומעניינת. לגרום לתלמידים סיפוק בלמידתם ולאפשר להם דרך נוספת להתחבר לחומר הלימודי והכל בכל זמן שמתאים ללומד.

פודקאסט, מהו??????.

במסגרת לימודיי במסלול התקשוב, אני נחשפת כל פעם לכלים שעד היום לא נתתי עליהם את דעתי.
לאחר הפנייה לאתר פודקאסט, החלתי לשוטט באתר ונקלעתי לתוכנית הנקראת "פרמננט"- שירי שנות השמונים , התוכנית החזירה אותי כמה שנים לאחור.
היה נחמד להקשיב לתוכנית בוקר – בשעות אחה"צ. הרעיון שניתן להאזין או לצפות בתוכניות שונות בכל עת , זמן ומקום אפשרה לי כמאזינה לבחור את התוכן התוכנית הנצרכת בהתאם לנטיותיי/צרכיי וכדומה ולהחליט מתי בדיוק לצרוך אותו.

האפשרויות הרבות הניתנות בידי המאזין על מנת להגיע לאתר- אם על גבי המחשב האישי, הטלפון הסלולרי, נגני MP3 או וידאו, ובכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט הופכות את האתר לרלוונטי עבור אוכלוסיות נרחבות.

אין לי ספק שהיכרות עם האתר תיצור שינוי ביחס האנשים לרדיו- שנתפס לעיתים כמיושן וכמגביל את המאזין לשידורים המשודרים בזמן מסויים . ברגע שאנשים יבינו שיש בפניהם אופציות נוספות להאזנה ללא תלות בגורמים שונים היחס ישתנה. המאזינים יוכלו הקשיב לתוכניות האהובות עליהם בכל עת ומקום, לאוסף מוזיקה לטעמם לאוסף מוזיקה פרטי ועוד.
הכלי יכול להוות כלי מעשיר ומגוון גם בתחום החינוך- האזנה להרצאות, השמעת תקצירים, שירים רלוונטים לנושאי הלימוד. (יכול לסייע לילדים אשר הערוץ השמעתי שלהם חזק) ולתחומים נוספים ורבים.

וזוהי רק ההתחלה לה לה....

חופשת הפסח מאחור, כל התירוצים נגמרו. אני חייבת לעמוד במשימה שניתנה לי ולהתחיל לשחות במים הקרירים....
אז זהו, קפצתי,,,, אני כותבת פוסט ראשון עם המון חששות ורגשות מעורבים.
פסח , חג האביב (הכל פורח מסביב).
התקופה היא תקופה של התחדשות. בתקופה זו תמיד עולות בי מחשבות על משמעות הנקיון- הנקיון עבורי בתקופה זו אינו רק פיזי, הנקיון עבורי הוא בעיקר מנטלי; אני מנקה את 'שאריות החורף' מעלי , משחררת לשלום את הסגירות והקרירות ומכניסה לחיי את האור, ההתחדשות הצחות ו......את הבלוג המתחדש עלי לטובה.

בראש רצות המון מחשבות. אני כותבת ומנסה להדחיק מחשבות טורדניות (שאריות של חורף)ובמקומם לחשוב מחשבות מצמיחות , מרגיעות מתחדשות ומאזנות.

לראשונה כתבתי האישית הופכת לנחלת הכלל . הרצון לשמור על איזון שבין שמירה על צנעת הפרט לבין כתיבה זורמת , חופשית ומשחררת עומד לנגד עיניי כל העת.

כולי תקווה שהבלוג יזמן עבורי הזדמנות ללמידה חדשה מעשירה ומגוונת.

שלכם

אילנית