אנדרגוגיה - טכנולוגיה מתפתחת ללמידת מבוגרים

במסגרת הקורס של ד"ר נטע נוצר נתקלתי במושג שצד את עיני- אנדרגוגיה. על מנת לספק מענה לסקרנותי החלטתי לחפש מידע על מושג האנדרגוגיה.
אנדרגוגיה היא תיאוריה העוסקת בחינוך מבוגרים. אלכסנדר קאפ (Alexander Kapp) הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833; ומלקולם נואלס פרסמהּ ברבים; מאז הוצגה עוררה האנדרגוגיה ביקורת רבה. כיום הבחנותיו של נואלס הן חלק מן העבודה היום-יומית בבתי-הספר, בחינוך ילדים ובחינוך מבוגרים כאחד.
אנדרגוגיה- היא "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד". היא פותחה באירופה ובצפון-אמריקה כתיאוריה מובחנת כדי לפתור את הבעיות שבפדגוגיה, שהיא "האמנות והמדע של ההוראה לילדים". רבים מגדירים בטעות את הפדגוגיה כאילו הייתה "האמנות והמדע של ההוראה" ופוסחים על חלקם של הילדים בהגדרה. הפדגוגיה מתבססת על ההנחה הארכאית כי מטרת החינוך היא העברת ידע ותרבות. כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות, לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע. הפדגוגיה הגבילה את התפתחותו של חינוך המבוגרים גם מפני שרוב המורים שלימדו מבוגרים התייחסו אליהם כאילו היו ילדים. מורים המיומנים בהוראת מבוגרים יודעים שאי-אפשר ללמד מבוגרים כאילו היו ילדים. מבוגרים הם על-פי רוב תלמידים שבאו ללמוד מרצונם החופשי והם ינשרו אם הלימודים לא ישביעו את רצונם. בעקבות הבעיות שציינו, צמחה האנדרגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת מבוגרים המבוססת על ארבע הנחות יסוד.
על-פי ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה, כאשר האדם מתבגר הוא הופך מישות תלויה לישות המכוונת את עצמה. המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר. לשינוי הזה בתפיסה העצמית של המבוגר ארבע השפעות על למידתו: א. יש לנהוג בלומד המבוגר בכבוד ולראותו כיחיד עצמאי; ב. הסיפוק מן הלימוד צריך להיות גבוה מספיק כדי שיוכל הלומד המבוגר לדחוק ניסיון שלילי קודם בלמידה; ג. יש להתנגד ללחץ של לומדים מבוגרים להתייחס אליהם כאל ילדים (והם מצפים להתייחסות מעין זו), מפני שהתלות עלולה לעורר כעס והתמרמרות לאחר מכן; ד. המבוגרים צריכים לחוות תהליך של התמצאות מחדש (reorientation), לקראת למידה מתוך מכוּונות עצמית.על מנת לקדם את הלמידה אצל מבוגרים יש להעדיף אקלים פסיכולוגי הכולל קבלה, כבוד, תמיכה והרגשה של הדדיות בין מורים לתלמידים כחוקרים משותפים. יש להעניק ללומד המבוגר חופש ביטוי בלא פחד מעונש או מלגלוג, ולנהוג בו בחברותיות ובחוסר רשמיות. קרוב לוודאי שהגורם המשפיע ביותר על אקלים הלמידה הוא התנהגות המורה. התעניינות, כבוד ותשומת לב אישית הכרחיים. התנהגות זו תבוא לידי ביטוי בהקשבה כנה לדברי הלומד המבוגר.תכנון משותף של המורים והלומדים: כל אדם מרגיש מחויבות להחלטה או לפעילות אם היה שותף לקבלת ההחלטה או לתכנון הפעילות. באנדרגוגיה, ההוראה והלמידה הן אחריותם המשותפת של המורה והלומד. תפקיד המורה הוא תפקידו של טכנאי הממונה על הנוהל, של איש המשאבים והמקורות ושל שותף למחקר. המורה הוא זרז יותר ממאמן, מדריך יותר מקוסם. הערכת הלמידה: "אין דבר הנותן למבוגר הרגשה ילדותית יותר משיפוט של מבוגר אחר. זהו הסימן המובהק ביותר לחוסר כבוד ולתלות". על כן דוגלת האנדרגוגיה בהערכה משותפת של התכניות החינוכיות ובתהליך של הערכה אישית שבה המורה עוזר למבוגר להיווכח כי הוא אמנם מתקדם לקראת המטרות החינוכיות שהציב לעצמו. הערכת הלמידה היא למעשה אבחון מחדש. האנדרגוגיה מניחה שהלמידה היא תהליך פנימי הנמצא בשליטתו של הלומד וכרוכים בו גורמים אינטלקטואליים, רגשיים ופיסיולוגיים. התפקיד המרכזי של המורה הוא ליצור סביבה עשירה ולהדריך את הלומדים בפעילות-הגומלין שלהם עם סביבה זו. מאחר שהלמידה תהליך פנימי היא, השיטות והטכניקות שיעסיקו את הפרט באופן הנמרץ ביותר בחקר מתוך מכוונות עצמית יגרמו ללמידה רבה יותר. תפקיד המורה אינו לתת תשובות מוכנות על שאלות שנקבעו מראש אלא לעזור ללומד לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. לכל מי שמעוניין להעמיק עוד בנושא – ניתן להציץ בקישור הבא
http://www.education.gov.il/hadracha/download/13_1.rtf