בסמסטרים האחרונים המונח "כלכלת ידע" הפך להיות מונח שגור עבורי – הוא עובר כחוט השני מקורס לקורס במסלול התקשוב. הפעם החלטתי להתמקד במונח זה.
להתפתחות טכנולוגיות של המידע יש קשר ישיר לרפורמות חינוכיות ,לגידול כלכלי ולהתפתחות חברתית של מדינה. המעבר של מדינות בעולם מייצוא סחורות לייצוא ידע, ידוע בשם "כלכלת הידע". העלייה ביכולות האנושיות ,המוסדיות והטכנולוגיות הם מקורות משמעותיים לידע חדש ולחדשנות. הם הם הכוח המניע את הגידול בתוצר הכלכלי. למערכת החינוך יש חשיבות רבה במינוף התהליך.השיפור במערכות החינוך והשאיפה לעלייה בהישגים החינוכיים, נראים כדרכים עיקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובליים מבוססי טכנולוגיה, השקעה במשאב החשוב בימינו: "ההון האנושי". בתוך החינוך, הטכנולוגיות המתקדמות נראות כדרך לקידום שינויים חינוכיים, לשיפור מיומנויות למידה ולהכנת הלומדים לקראת השתלבות בכלכלה הגלובלית, בחברת הידע ובשוק העבודה העתידי.
אחת המדינות שמייחסת חשיבות רבה לחינוך שבוגריו יהפכו ברבות הימים להוות את ה"הון אנושי" אשר ישתלב בשוק העבודה ובחברת הידע היא סינגפור.
זוהי מדינה שמייחסת חשיבות רבה לחינוך ורוצה ליצור דור המשך משכיל שיוכל לתרום לכלכלתה של המדינה. ההשקעה במערכת החינוך נראית בעיניהם כמשתלמת מבחינה כלכלית בכך שהיא הובילה את המדינה לגידול כלכלי ולהתפתחות חברתית.
לעומת סינגפור, בפינלנד הגישה יותר מבוזרת ומורחבת ומקשרת בין מערכת החינוך לאזרחים ולקהילות עסקיות. מערכת החינוך מתמקדת בלמידה כתהליך אישי וקהילתי כשמטרתו ליצור חברת ידע,בה טכנולוגיה ושיתוף מידע תומכות בגידול כלכלי ופיתוח חברתי. "התפתחות בפינלנד הודרכה ע"י חזון ברור של כיצד הזמינות של טכנולוגיות חדשות יכולות להעלות יצרנות כלכלית, לשפר את איכות החיים ולהעשיר את התרבות". השינוי מתחיל מחזון !
ספרות על מדיניות פיתוח כלכלית מייחסת תפקיד חשוב לחינוך בהתפתחות כלכלית. במובן הצר, חינוך מגביר את מיומנויות הייצור של עובדים ומיומנויות אלו מגבירות את היצרנות של הכלכלה ומגבירות את רמת השכר של הפרט. במובן הרחב לחינוך יש השפעה על תחושת הרווחה של האדם, סיפוק בעבודה, הגברת השותפות הקהילתית, שיפור בבריאות, הפחתת הפשיעה ועוד..." שוב אנו נוכחים לדעת שהכל מתחיל בחינוך. כל השקעה שהמדינה תשקיע בפיתוח החינוך תחזיר את עצמה בעתיד. לכן כאשר באים לתכנן ולפתח תכניות לימודים חדשות, חשוב לקחת בחשבון את השפעתם לטווח הרחוק על השכלת התלמידים ולכוון לכך שבוגרי מערכת החינוך הם כוח העבודה העתידי של המדינה.
היי אילנית,
השבמחקקראתי בעיון רב את הפוסט שכתבת. גם בישראל ישנו רצון להשפיע לטווח הרחוק על השכלת התלמידים ודור העתיד. נושא המייצבים למשל בדגש על חשיבה, הוחדר למערכת החינוך בשנים האחרונות.
אין ספק כי סינגפור היא מודל לחיקוי שבה עיקר ההשקעה היא בחינוך.אני מקווה כי מדינת ישראל תשכיל ללמוד ממקומות שבהם הוכח כי אפשר אחרת וכי כל תלמיד בישראל יוכל למצות את מלוא הפונטניאל שהמדינה יכולה להוציא ממנו.
הילה
אילנית היי
השבמחקבישראל קיימת הידיעה הקשה כי הכל מתחיל בחינוך אולם עד היום לא הגיעו לנוסחה הנכונה .למרות הטענות הקשות עדיין אין להתעלם מכך שהמובילים בהיי טק ובהמצאות הם הישראלים.כנראה אנחנו כן עושים משהו נכון.