אחד מביטוייה של הטכנולוגיה המתקדמת בתחומי הלמידה בעשורים האחרונים מופיע בדמותה של הלמידה מרחוק. E-Learning, המוכר בשמות נוספים כלמידה מרחוק, למידה ווירטואלית (ובאנגלית E-Education).
הלמידה מרחוק (E-Learning) תרמה להתפתחותם של אמצעים אלקטרוניים חדשים המאפשרים גישה נוחה לאינפורמציה בזמן ובמרחק קצרים. כלים טכנולוגיים כגון סרטוני ווידאו, מולטימדיה, גרפים ואנימציות יחד עם הנגישות לספריות וירטואליות ולספרים ולמאמרים אלקטרוניים מקנים את האפשרות להשגת אינפורמציה ולהתעדכנות במידע חדש מכל מקום בעולם ובכל שעה נוחה. הטכנולוגיה משולבת בחיינו כתלמידים, סטודנטים, עובדים, מנהלים ומעסיקים.
רבים לא מודעים למורכבות בתהליך שילוב טכנולוגיה בחינוך, או לא מזהים את ההיבטים המגוונים ואת השיקולים המעורבים בעת קבלת החלטות ברמת קובעי מדיניות לטווח ארוך וברמת המרצה, המשלב טכנולוגיות אלו בהוראתו. ענת כהן ורפי נחמיאס מאוניברסיטת ת"א מצגים במאמרם – עלויות ותועלות של שילוב האינטרנט בהוראה האקדמית: מה בין המדעים המדוייקים ומדעי הרוח והחברה.
מודל עלות ותועלת - המודל כולל (א) מסגרת תיאורטית, המגדירה את מרכיבי העלויות והתועלות של הוראה אקדמית משלבת אינטרנט בשישה ממדים: מרכיבי עלויות, הקשורים בתשתיות טכנולוגיות ותפעוליות, מרכיבי עלויות הקשורים בפיתוח הקורס, בהכנתו ובהוראתו, ומרכיבי תועלות, הקשורים בייעול תהליכי ההוראה והלמידה, בשיפור איכות ההוראה, בהיבט הרגשי ובשיפור ניהול המידע; (ב) כלי ניתוח חישובי, המתרגם את מרכיבי המודל לערכים כמותיים בהתבסס על נתונים אמפיריים הנאספים בקבצי לוג אינטרנטיים ( Web-log files ), תוך שימוש בטכניקות של כריית נתוני רשת (Web-Mining). לכל אחד ממרכיבי העלויות והתועלות שבמודל הוגדרו פונקציות חישוביות ( Y=f(X)*M ), המתרגמות אותם לערכים כמותיים במונחים של "מטבעות" מארבעה סוגים (יעילות/כסף וזמן, איכות, היבט רגשי/שביעות רצון וניהול מידע) בעבור כל אחד מבעלי העניין העיקריים המעורבים בתהליך שילוב האינטרנט בהוראה: הסטודנטים, המרצים והאוניברסיטה Cohen & Nachmias, 2009)). האינדיקטורים הם משתנים בלתי- תלויים הנשלפים מקבצי-לוג של מערכת ניהול הלמידה. הם מאפיינים את אתרי הקורסים, את תהליכי ההוראה המתקיימים בהם ואת השימוש שנעשה בהם; הפרמטרים מתרגמים את העלויות והתועלות לערכים כמותיים; והמנגנון החישובי הינו אוסף הפונקציות החישוביות, שפותחו לכל אחד מהמרכיבים. המודל יושם על אתרי קורסים באוניברסיטת תל-אביב, המייצגים תהליכים רחבי היקף של שילוב האינטרנט בהוראה ובלמידה בקמפוס שלם. אוכלוסיית המחקר כללה 3,453 אתרי קורסים אקדמיים שהופעלו במסגרת Virtual TAU.
באמצעות כלי הניתוח החישובי הופקו קבצי פלט, בהם הוצגו העלויות והתועלות, שנבעו משילוב האינטרנט בהוראה בכל קורס במהלך סמסטר מנקודת מבט האוניברסיטה, מרצים וסטודנטים. ערכי העלויות והתועלות שהתקבלו כתוצאה מהחישובים סוכמו לארבעה סוגים של "מטבעות" (מטבעות יעילות = כסף; מטבעות איכות; מטבעות רגש; ומטבעות ניהול מידע) לכל אחד משלושת בעלי התפקידים.
נמצא כי המרצים הם המשקיעים העיקריים בעוד שהסטודנטים הרבים, המשתמשים במערכת ניהול הלמידה קוצרים את מרב התועלות. כמו כן, ניכר כי האוניברסיטה בעבור השקעה לא רבה זכתה ביוקרה והמרצים הפיקו את התועלת הרבה ביותר בהיבטים של ניהול מידע.
יום רביעי, 29 בדצמבר 2010
יום שבת, 18 בדצמבר 2010
מורה מקוון
ההוראה המקוונת תופסת כיום מקום נכבד במערכת ההשכלה בארץ ובעולם למורה תפקיד מרכזי ומשמעותי גם בהוראה מקוונת ולכן הוא מהווה גורם חשוב. מה נדרש ממורה על מנת שנוכל לכנתו "מורה מקוון".
סביבת הלמידה המקוונת דורשת מהמורים עיון מחודש בתפיסות הפדגוגיות שלהם, פיתוח דרכי הוראה חדשות ומיומנות בשימוש בכלים הטכנולוגיים. המעבר להוראה מקוונת דורש השקעה ומאמץ רב ומורים רבים שואלים את עצמם האם להצטרף? במה זה כרוך? מהו הערך המוסף של דרך זו? מהם תפקידי המורה המקוון ? אילו תכונות, מיומנויות וידע נדרשות מהמורה המקוון ? מהם האתגרים, הקשיים והתסכולים ? מהו היחס בין היקף העבודה והתגמול של מורה מקוון ?
אברום רותם העלה במאמרו קווים לדמותו של המורה המקוון
פרופיל המורה המקוון בהיבטים המרכזיים בו: על שלושה דברים המורה המקוון עומד: (1) על הוראה, (2) על טקסט דיגטאלי (3) על מרחב מקוון
הוראה- המורה המקוון הוא מורה. מורה שעושה מלאכתו נאמנה במסגרת הוראה בבית הספר. מורה מקוון פועל באופן סדור מול קבוצת לומדים ("כיתה") באופן סדור ועקבי.
טקסט דיגטאלי- המורה המקוון מנגיש לתלמידיו את המידע, הוראות הלמידה, הנחיה ותמיכה גם באמצעות טקסט דיגיטאלי .המורה מפעיל בפועל שעור בכתה, בבית הספר, כשהוא מדגים, מציג, מסביר ומראה באמצעות טקסט דיגיטאלי המוקרן על לוח/ מסך בכתה לשם צפייה על ידי כל הלומדים, או באמצעות המחשבים המצויים בכתה .כאשר מדובר בהוראה בסביבת למידה מקוונת בשעור מקוון (למידה מרחוק): המורה מכין מראש סביבת למידה מקוונת באמצעותה הלומדים לומדים, ללא תלות במקום, כשהמורה - מורה, אם בנוכחות ברשת כמנחה נוכח, או מתן מענה באופן אחר. גם הוראה זו נעשית באמצעות טקסט דיגטאלי, כאשר מהלך השיעור/ המטלה המקוונת מוכנים מראש או מיוצרים תוך כדי השיעור. הלמידה לא חייבת להיות סינכרונית (בו-זמנית), אלא יכולה להיעשות א-סינכרונית, ללא נוכחות מורה או לומדים אחרים בכל רגע ורגע. זאת בתנאי שהטקסט הדיגיטאלי נותן מענה לצרכי הלומדים.
המורה מנהל מרחב מקוון ייעודי לשם ההוראה- מורה מקוון מתאפיין גם בהוראה בפועל באמצעות הדגמה והנחיה בטקסט דיגטאלי . החומר הלימודי לצרכי הוראה ( המחשות באמצעות מצגות, אתרים וחומרים מקוונים הקיימים ברשת), כמו גם החומר הלימודי שעל התלמיד להתנסות, ללמוד באמצעותו ולדווח על כך, מתנהל על ידי המורה במרחב מקוון ייעודי – אתר למידה. פעילות מורה מקוון היא אם כן:
א. הוראה בכתה באמצעות לוח/ מסך/ לוח חכם של חומר הסביבה מקוונת
.ב. החומר מוגש בטקסט דיגיטאלי כך שניתן להשתמש גם במקורות וחומרים קיימים ברשת
ג. החומר שהמורה מחבר, אוסף ועורך, כולל מטלות למידה הוא מנהל במרחב מקוון ייעודי כשהתלמידים נכנסים אליו באמצעות הרשת, והאינטראקציה עם המורה לצרכי הנחיה ותמיכה, או עם לומדים אחרים (במידה והלמידה היא שיתופית) נעשית על גבי מרחב מקוון זה.
סביבת הלמידה המקוונת דורשת מהמורים עיון מחודש בתפיסות הפדגוגיות שלהם, פיתוח דרכי הוראה חדשות ומיומנות בשימוש בכלים הטכנולוגיים. המעבר להוראה מקוונת דורש השקעה ומאמץ רב ומורים רבים שואלים את עצמם האם להצטרף? במה זה כרוך? מהו הערך המוסף של דרך זו? מהם תפקידי המורה המקוון ? אילו תכונות, מיומנויות וידע נדרשות מהמורה המקוון ? מהם האתגרים, הקשיים והתסכולים ? מהו היחס בין היקף העבודה והתגמול של מורה מקוון ?
אברום רותם העלה במאמרו קווים לדמותו של המורה המקוון
פרופיל המורה המקוון בהיבטים המרכזיים בו: על שלושה דברים המורה המקוון עומד: (1) על הוראה, (2) על טקסט דיגטאלי (3) על מרחב מקוון
הוראה- המורה המקוון הוא מורה. מורה שעושה מלאכתו נאמנה במסגרת הוראה בבית הספר. מורה מקוון פועל באופן סדור מול קבוצת לומדים ("כיתה") באופן סדור ועקבי.
טקסט דיגטאלי- המורה המקוון מנגיש לתלמידיו את המידע, הוראות הלמידה, הנחיה ותמיכה גם באמצעות טקסט דיגיטאלי .המורה מפעיל בפועל שעור בכתה, בבית הספר, כשהוא מדגים, מציג, מסביר ומראה באמצעות טקסט דיגיטאלי המוקרן על לוח/ מסך בכתה לשם צפייה על ידי כל הלומדים, או באמצעות המחשבים המצויים בכתה .כאשר מדובר בהוראה בסביבת למידה מקוונת בשעור מקוון (למידה מרחוק): המורה מכין מראש סביבת למידה מקוונת באמצעותה הלומדים לומדים, ללא תלות במקום, כשהמורה - מורה, אם בנוכחות ברשת כמנחה נוכח, או מתן מענה באופן אחר. גם הוראה זו נעשית באמצעות טקסט דיגטאלי, כאשר מהלך השיעור/ המטלה המקוונת מוכנים מראש או מיוצרים תוך כדי השיעור. הלמידה לא חייבת להיות סינכרונית (בו-זמנית), אלא יכולה להיעשות א-סינכרונית, ללא נוכחות מורה או לומדים אחרים בכל רגע ורגע. זאת בתנאי שהטקסט הדיגיטאלי נותן מענה לצרכי הלומדים.
המורה מנהל מרחב מקוון ייעודי לשם ההוראה- מורה מקוון מתאפיין גם בהוראה בפועל באמצעות הדגמה והנחיה בטקסט דיגטאלי . החומר הלימודי לצרכי הוראה ( המחשות באמצעות מצגות, אתרים וחומרים מקוונים הקיימים ברשת), כמו גם החומר הלימודי שעל התלמיד להתנסות, ללמוד באמצעותו ולדווח על כך, מתנהל על ידי המורה במרחב מקוון ייעודי – אתר למידה. פעילות מורה מקוון היא אם כן:
א. הוראה בכתה באמצעות לוח/ מסך/ לוח חכם של חומר הסביבה מקוונת
.ב. החומר מוגש בטקסט דיגיטאלי כך שניתן להשתמש גם במקורות וחומרים קיימים ברשת
ג. החומר שהמורה מחבר, אוסף ועורך, כולל מטלות למידה הוא מנהל במרחב מקוון ייעודי כשהתלמידים נכנסים אליו באמצעות הרשת, והאינטראקציה עם המורה לצרכי הנחיה ותמיכה, או עם לומדים אחרים (במידה והלמידה היא שיתופית) נעשית על גבי מרחב מקוון זה.
יום שבת, 11 בדצמבר 2010
מדינת האינטרנט.
לאחרונה נראה כי, הולכת ומתהווה נורמה המרחיבה את טווח החשיפה של גולשים האתרי האינטרנט לכל הגילים. עדות לכך ניתן לראות בעלייה המשמעותית במספר הגולשים ברשתות החברתיות, שהחשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות אליהן. הרשתות החברתיות ממלאות מקום מרכזי בחייהם החברתיים של גולשים רבים.
"מדינת האינטרנט" היא המדינה השלישית בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסייתה –כשני שלישים גדולה יותר מארצות הברית. השינויים התרבותיים המהירים ב"מדינה" זו עוררו דילמות חברתיות חדשות וסתירות. מושגים כגון "פרטיות", "חשיפה", חברות", "שיתופיות" ו"אינטימיות", מקבלים ברשת משמעויות חדשות השונות ממשמעותן בעולם שמחוצה לה.
תחילתה של תופעת החשיפה החלה כבר בחדרי הצ'אט ובפורומים (Bargh & McKenna, 2004), שם נקשרה התופעה באנונימיות יחסית במעבר לרשתות חברתיות, שבהן מתמזגים משפחה וחברים, בידור ובריאות, עבודה ועסקים, עם התעצמות ממדיה של החשיפה היא דחקה הצידה את האנונימיות.
החשיפה, שפעם נתפסה כסטייה חברתית, הופכת יותר ויותר לדמוקרטית ולנורמטיבית; כל גולש המבקש לחשוף את תדמיתו יכול לעשות זאת בכל תחום ובכל דרך שיבחר. מרבית הרשתות החברתיות יוצרות את האשליה כי אפשר למצוא בהן מרחב פרטי, לבחור בחירה מדוקדקת של רמות החשיפה, להגדיר ולהגביל את הקבוצות, אולם למעשה אין בהן שליטה על המידע שנחשף לעיני כל מי שנכנס אליהן כל חשיפה דיגיטלית מפסיקה להיות פרטית ברשתות החברתיות.
נשאלת השאלה, האם העצמת חשיפה כפי שהיא נצפית כיום תביא למות הפרטיות, או- להעלמתה, כפי שטוען מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק?
בתשובה לשאלה זו אפשר לומר כי הזכות לפרטיות עדיין קיימת, ובסופו של דבר בני האדם הם המעצבים את החברה ואת התרבות שבהן הם חיים וגולשים, ולא רק מנהלי התאגידים ובעלי אינטרסים אחרים.
מי שחושש בכל זאת מאובדן הפרטיות – רצוי שיימנע מגלישה ברשתות החברתיות וכן משימוש במכשירי טלפון ניידים ובכרטיסי אשראי, משיווק מקוון ועוד ועוד .....
"מדינת האינטרנט" היא המדינה השלישית בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסייתה –כשני שלישים גדולה יותר מארצות הברית. השינויים התרבותיים המהירים ב"מדינה" זו עוררו דילמות חברתיות חדשות וסתירות. מושגים כגון "פרטיות", "חשיפה", חברות", "שיתופיות" ו"אינטימיות", מקבלים ברשת משמעויות חדשות השונות ממשמעותן בעולם שמחוצה לה.
תחילתה של תופעת החשיפה החלה כבר בחדרי הצ'אט ובפורומים (Bargh & McKenna, 2004), שם נקשרה התופעה באנונימיות יחסית במעבר לרשתות חברתיות, שבהן מתמזגים משפחה וחברים, בידור ובריאות, עבודה ועסקים, עם התעצמות ממדיה של החשיפה היא דחקה הצידה את האנונימיות.
החשיפה, שפעם נתפסה כסטייה חברתית, הופכת יותר ויותר לדמוקרטית ולנורמטיבית; כל גולש המבקש לחשוף את תדמיתו יכול לעשות זאת בכל תחום ובכל דרך שיבחר. מרבית הרשתות החברתיות יוצרות את האשליה כי אפשר למצוא בהן מרחב פרטי, לבחור בחירה מדוקדקת של רמות החשיפה, להגדיר ולהגביל את הקבוצות, אולם למעשה אין בהן שליטה על המידע שנחשף לעיני כל מי שנכנס אליהן כל חשיפה דיגיטלית מפסיקה להיות פרטית ברשתות החברתיות.
נשאלת השאלה, האם העצמת חשיפה כפי שהיא נצפית כיום תביא למות הפרטיות, או- להעלמתה, כפי שטוען מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק?
בתשובה לשאלה זו אפשר לומר כי הזכות לפרטיות עדיין קיימת, ובסופו של דבר בני האדם הם המעצבים את החברה ואת התרבות שבהן הם חיים וגולשים, ולא רק מנהלי התאגידים ובעלי אינטרסים אחרים.
מי שחושש בכל זאת מאובדן הפרטיות – רצוי שיימנע מגלישה ברשתות החברתיות וכן משימוש במכשירי טלפון ניידים ובכרטיסי אשראי, משיווק מקוון ועוד ועוד .....
יום שלישי, 7 בדצמבר 2010
אנדרגוגיה - טכנולוגיה מתפתחת ללמידת מבוגרים
במסגרת הקורס של ד"ר נטע נוצר נתקלתי במושג שצד את עיני- אנדרגוגיה. על מנת לספק מענה לסקרנותי החלטתי לחפש מידע על מושג האנדרגוגיה.
אנדרגוגיה היא תיאוריה העוסקת בחינוך מבוגרים. אלכסנדר קאפ (Alexander Kapp) הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833; ומלקולם נואלס פרסמהּ ברבים; מאז הוצגה עוררה האנדרגוגיה ביקורת רבה. כיום הבחנותיו של נואלס הן חלק מן העבודה היום-יומית בבתי-הספר, בחינוך ילדים ובחינוך מבוגרים כאחד.
אנדרגוגיה- היא "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד". היא פותחה באירופה ובצפון-אמריקה כתיאוריה מובחנת כדי לפתור את הבעיות שבפדגוגיה, שהיא "האמנות והמדע של ההוראה לילדים". רבים מגדירים בטעות את הפדגוגיה כאילו הייתה "האמנות והמדע של ההוראה" ופוסחים על חלקם של הילדים בהגדרה. הפדגוגיה מתבססת על ההנחה הארכאית כי מטרת החינוך היא העברת ידע ותרבות. כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות, לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע. הפדגוגיה הגבילה את התפתחותו של חינוך המבוגרים גם מפני שרוב המורים שלימדו מבוגרים התייחסו אליהם כאילו היו ילדים. מורים המיומנים בהוראת מבוגרים יודעים שאי-אפשר ללמד מבוגרים כאילו היו ילדים. מבוגרים הם על-פי רוב תלמידים שבאו ללמוד מרצונם החופשי והם ינשרו אם הלימודים לא ישביעו את רצונם. בעקבות הבעיות שציינו, צמחה האנדרגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת מבוגרים המבוססת על ארבע הנחות יסוד.
על-פי ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה, כאשר האדם מתבגר הוא הופך מישות תלויה לישות המכוונת את עצמה. המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר. לשינוי הזה בתפיסה העצמית של המבוגר ארבע השפעות על למידתו: א. יש לנהוג בלומד המבוגר בכבוד ולראותו כיחיד עצמאי; ב. הסיפוק מן הלימוד צריך להיות גבוה מספיק כדי שיוכל הלומד המבוגר לדחוק ניסיון שלילי קודם בלמידה; ג. יש להתנגד ללחץ של לומדים מבוגרים להתייחס אליהם כאל ילדים (והם מצפים להתייחסות מעין זו), מפני שהתלות עלולה לעורר כעס והתמרמרות לאחר מכן; ד. המבוגרים צריכים לחוות תהליך של התמצאות מחדש (reorientation), לקראת למידה מתוך מכוּונות עצמית.על מנת לקדם את הלמידה אצל מבוגרים יש להעדיף אקלים פסיכולוגי הכולל קבלה, כבוד, תמיכה והרגשה של הדדיות בין מורים לתלמידים כחוקרים משותפים. יש להעניק ללומד המבוגר חופש ביטוי בלא פחד מעונש או מלגלוג, ולנהוג בו בחברותיות ובחוסר רשמיות. קרוב לוודאי שהגורם המשפיע ביותר על אקלים הלמידה הוא התנהגות המורה. התעניינות, כבוד ותשומת לב אישית הכרחיים. התנהגות זו תבוא לידי ביטוי בהקשבה כנה לדברי הלומד המבוגר.תכנון משותף של המורים והלומדים: כל אדם מרגיש מחויבות להחלטה או לפעילות אם היה שותף לקבלת ההחלטה או לתכנון הפעילות. באנדרגוגיה, ההוראה והלמידה הן אחריותם המשותפת של המורה והלומד. תפקיד המורה הוא תפקידו של טכנאי הממונה על הנוהל, של איש המשאבים והמקורות ושל שותף למחקר. המורה הוא זרז יותר ממאמן, מדריך יותר מקוסם. הערכת הלמידה: "אין דבר הנותן למבוגר הרגשה ילדותית יותר משיפוט של מבוגר אחר. זהו הסימן המובהק ביותר לחוסר כבוד ולתלות". על כן דוגלת האנדרגוגיה בהערכה משותפת של התכניות החינוכיות ובתהליך של הערכה אישית שבה המורה עוזר למבוגר להיווכח כי הוא אמנם מתקדם לקראת המטרות החינוכיות שהציב לעצמו. הערכת הלמידה היא למעשה אבחון מחדש. האנדרגוגיה מניחה שהלמידה היא תהליך פנימי הנמצא בשליטתו של הלומד וכרוכים בו גורמים אינטלקטואליים, רגשיים ופיסיולוגיים. התפקיד המרכזי של המורה הוא ליצור סביבה עשירה ולהדריך את הלומדים בפעילות-הגומלין שלהם עם סביבה זו. מאחר שהלמידה תהליך פנימי היא, השיטות והטכניקות שיעסיקו את הפרט באופן הנמרץ ביותר בחקר מתוך מכוונות עצמית יגרמו ללמידה רבה יותר. תפקיד המורה אינו לתת תשובות מוכנות על שאלות שנקבעו מראש אלא לעזור ללומד לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. לכל מי שמעוניין להעמיק עוד בנושא – ניתן להציץ בקישור הבא
http://www.education.gov.il/hadracha/download/13_1.rtf
אנדרגוגיה היא תיאוריה העוסקת בחינוך מבוגרים. אלכסנדר קאפ (Alexander Kapp) הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833; ומלקולם נואלס פרסמהּ ברבים; מאז הוצגה עוררה האנדרגוגיה ביקורת רבה. כיום הבחנותיו של נואלס הן חלק מן העבודה היום-יומית בבתי-הספר, בחינוך ילדים ובחינוך מבוגרים כאחד.
אנדרגוגיה- היא "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד". היא פותחה באירופה ובצפון-אמריקה כתיאוריה מובחנת כדי לפתור את הבעיות שבפדגוגיה, שהיא "האמנות והמדע של ההוראה לילדים". רבים מגדירים בטעות את הפדגוגיה כאילו הייתה "האמנות והמדע של ההוראה" ופוסחים על חלקם של הילדים בהגדרה. הפדגוגיה מתבססת על ההנחה הארכאית כי מטרת החינוך היא העברת ידע ותרבות. כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות, לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע. הפדגוגיה הגבילה את התפתחותו של חינוך המבוגרים גם מפני שרוב המורים שלימדו מבוגרים התייחסו אליהם כאילו היו ילדים. מורים המיומנים בהוראת מבוגרים יודעים שאי-אפשר ללמד מבוגרים כאילו היו ילדים. מבוגרים הם על-פי רוב תלמידים שבאו ללמוד מרצונם החופשי והם ינשרו אם הלימודים לא ישביעו את רצונם. בעקבות הבעיות שציינו, צמחה האנדרגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת מבוגרים המבוססת על ארבע הנחות יסוד.
על-פי ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה, כאשר האדם מתבגר הוא הופך מישות תלויה לישות המכוונת את עצמה. המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר. לשינוי הזה בתפיסה העצמית של המבוגר ארבע השפעות על למידתו: א. יש לנהוג בלומד המבוגר בכבוד ולראותו כיחיד עצמאי; ב. הסיפוק מן הלימוד צריך להיות גבוה מספיק כדי שיוכל הלומד המבוגר לדחוק ניסיון שלילי קודם בלמידה; ג. יש להתנגד ללחץ של לומדים מבוגרים להתייחס אליהם כאל ילדים (והם מצפים להתייחסות מעין זו), מפני שהתלות עלולה לעורר כעס והתמרמרות לאחר מכן; ד. המבוגרים צריכים לחוות תהליך של התמצאות מחדש (reorientation), לקראת למידה מתוך מכוּונות עצמית.על מנת לקדם את הלמידה אצל מבוגרים יש להעדיף אקלים פסיכולוגי הכולל קבלה, כבוד, תמיכה והרגשה של הדדיות בין מורים לתלמידים כחוקרים משותפים. יש להעניק ללומד המבוגר חופש ביטוי בלא פחד מעונש או מלגלוג, ולנהוג בו בחברותיות ובחוסר רשמיות. קרוב לוודאי שהגורם המשפיע ביותר על אקלים הלמידה הוא התנהגות המורה. התעניינות, כבוד ותשומת לב אישית הכרחיים. התנהגות זו תבוא לידי ביטוי בהקשבה כנה לדברי הלומד המבוגר.תכנון משותף של המורים והלומדים: כל אדם מרגיש מחויבות להחלטה או לפעילות אם היה שותף לקבלת ההחלטה או לתכנון הפעילות. באנדרגוגיה, ההוראה והלמידה הן אחריותם המשותפת של המורה והלומד. תפקיד המורה הוא תפקידו של טכנאי הממונה על הנוהל, של איש המשאבים והמקורות ושל שותף למחקר. המורה הוא זרז יותר ממאמן, מדריך יותר מקוסם. הערכת הלמידה: "אין דבר הנותן למבוגר הרגשה ילדותית יותר משיפוט של מבוגר אחר. זהו הסימן המובהק ביותר לחוסר כבוד ולתלות". על כן דוגלת האנדרגוגיה בהערכה משותפת של התכניות החינוכיות ובתהליך של הערכה אישית שבה המורה עוזר למבוגר להיווכח כי הוא אמנם מתקדם לקראת המטרות החינוכיות שהציב לעצמו. הערכת הלמידה היא למעשה אבחון מחדש. האנדרגוגיה מניחה שהלמידה היא תהליך פנימי הנמצא בשליטתו של הלומד וכרוכים בו גורמים אינטלקטואליים, רגשיים ופיסיולוגיים. התפקיד המרכזי של המורה הוא ליצור סביבה עשירה ולהדריך את הלומדים בפעילות-הגומלין שלהם עם סביבה זו. מאחר שהלמידה תהליך פנימי היא, השיטות והטכניקות שיעסיקו את הפרט באופן הנמרץ ביותר בחקר מתוך מכוונות עצמית יגרמו ללמידה רבה יותר. תפקיד המורה אינו לתת תשובות מוכנות על שאלות שנקבעו מראש אלא לעזור ללומד לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. לכל מי שמעוניין להעמיק עוד בנושא – ניתן להציץ בקישור הבא
http://www.education.gov.il/hadracha/download/13_1.rtf
הירשם ל-
רשומות (Atom)
