ויקי..ויקי...ויקיליקס

בימים האחרונים אנו שומעים בכל האמצעי המדיה את השם "ויקיליקס" אז מהו בדיוק אותו ויקיליקס? יותר ממיליון מסמכים מסווגים הודלפו לאתר שהוקם לפני יותר משנה בדיוק למטרה זו: לפרסם סודות. ויקיליקס הוא אתר אינטרנט מבוסס מדיה-ויקי אשר מטרתו לשמש במה להדלפות מידע לגבי תאגידים, דתות וממשלות תוך שמירה על אנונימיות התורמים וחוסר יכולת לעקוב אחריהם. האתר הוקם על ידי חבורה של פעילי זכויות אדם המספקים תשתיות כדי לפרסם מסמכים שמדינות או חברות מסחריות מנסות להסתיר.
אתרי ויקי, הם אתרים שהמשתמשים בו יכולים לערוך בהם את התכנים. ויקיפדיה הדגימה שמתן חופש למשתמשים להוסיף ולעדכן מידע מהדפדפן שלהם יכול לספק להם במה לביטוי עצמי ולעורר עניין בקהיליה רחבה יותר.

ארגונים רבים עושים שימוש במערכות ויקי פרטיות כדי להגביר את התקשורת וזרימת המידע בין חבריהם. למרות שהשימוש במערכות ויקי מתבצע לרוב למטרות חיוביות ומועילות, נראה כי "Wikileaks", מייצג הרבה ממה שרע באתר אינטרנט שכל אחד יכול לערוך. "Wikileaks טוען כי הוא "גירסה לא מצונזרת של ויקיפדיה להדלפת וניתוח מסמכים שלא ניתן לעלות על עקבות מדליפיהם" ומשלב "הגנה ואנונימיות בעזרת טכנולוגיות מוצפנות עם השקיפות והפשטות של ממשק הויקי".
האתר מבוסס על כך שמשתמשים יוכלו להעלות אליו מסמכים שהם מעוניינים שיהיו ציבוריים. האנשים העומדים מאחורי האתר נשארו אנונימיים והם מאמינים כי האתר ישמש אנשים עם גישה למידע ממשלתי רגיש שעלול להביך חברות או לחשוף חטאים.
נכון להיום אנו רואים כי האינטרנט פתח ערוצי תקשורת בין אנשים מסביב לעולם ובמקביל נתן את החופש והחירות בידי האדם לפרסם חומרים המגלים שחיתות, מביכים ממשלות וחושפים רוע.
חשוב וכדאי לחשוף בפני הילדים של היום את הסכנות הטמונות בתקשורת האינטרנטית. מיטיב לעשות זאת אתר גלים לילדים אשר מנסה לחשוף את אזרחי המחר למציאות היום יומית בגובה עיניהם.

http://news.galim.org.il/pages/3591

ספרים דיגיטליים לילדים .

בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) - סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living Books ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. כיום מצוי מגוון רחב של ספרים חיים, הזמינים באינטרנט או ככותרי CD ROM, וסביבם מתפתחת קהילה ענפה של "משוגעים לדבר", המשחקים בהם שעות ארוכות (Carlsson, 2006).
מחקר שנעשה על ילדים בני 6-8 ששיחקו ב"ספרים חיים" למטרת בידור ואשר רכשו שליטה ואוצר מילים באנגלית, עקב אחר השימוש האינטנסיבי בתוכנה, על אף שהילדים מעולם לא למדו אנגלית קודם לכן. נמצא כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה. רכישה שפתית זו התבטאה ביכולת גבוהה בהגיית מילים, זיהוי משמעותן וזיהוי שגיאות כתיב קלות - יכולת שהוכללה גם אל מחוץ להקשר המידי של המשחק. לעומת זאת, לא נמצאה רכישה של יכולת קריאת אותיות, ממצא המלמד כי בתהליך זה למדו הילדים מילים כְתבניות, ללא הבנה תחבירית. ממצאי המחקר שופכים אור על פוטנציאל הלמידה האקראית והלא סדורה הגלום בסביבות מולטימדיה משחקיות, המציעות שילוב של למידה ובידור.למרות היתרונות הגלומים בספרים דיגיטליים. כולי תקווה שהאמור לעיל לא יפתה הורים להמיר את "שעת –סיפור לפני שינה" מפי ההורים לשעת סיפור דיגיטלית. להנאתכם מצ"ב אתר מספרי סיפורים:
http://www.hasifriya.org.il/

למידה פעילה

במסגרת הקורס –אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה בהנחיית ד"ר נטע נוצר שוחחנו על מושג הלמידה. בבלוג זה אנסה לברר מהי בעצם אותה למידה פעילה???
למידה פעילה היא - תהליך למידה שבו מושם דגש על הפעלת התלמידים או הסטודנטים. בניגוד להוראה המסורתית שבה המורה מדבר מרבית השיעור והתלמידים נותרים פסיביים, הלמידה הפעילה מדגישה את החשיבות של מעורבות הסטודנטים במהלך השיעור. מקובל לחשוב שתלמידים המעורבים בתהליך הלמידה יוכלו לזכור את החומר בקלות רבה יותר וכן יוכלו להשתמש בו בהקשרים אחרים.
המושג למידה פעילה כולל בתוכו מספר גישות, כגון: למידת חקר, למידה חוויתית (experiential learning) ולמידה דרך פתרון בעיות (problem-based learning). כל הגישות האלה יוצאות מנקודת הנחה שההנעה ללמידה צריכה להגיע מהלומד, על מנת שתהליך הלמידה יהיה אפקטיבי. עם זאת, שיטות אלה אינן שוללות את הצורך במורה או מדריך שיספק אתגרים, יתקן טעויות ויעודד את היזמה האישית של הלומד.
המבקרים של הלמידה הפעילה טוענים כי היא יעילה לחיזוק חומר שכבר נלמד, אך לא ללימוד של חומר חדש. מעבר לכך, הדרכה אישית של תלמידים דורשת משאבים שמערכת החינוך אינה יכולה לספק אותם. לפיכך, הם ממליצים לשלב טכניקות של למידה פעילה כמו דיונים כיתתיים ומשימות כתיבה קצרות בלמידה הפרונטלית המסורתית.
קיימת היום הסכמה שההוראה המסורתית בקורסי היסוד במדעים במוסדות להשכלה גבוהה אינה מניבה את התוצאות המקוות. מרבית הסטודנטים המסיימים קורסים אלה, מגלים גישה שלילית למדעים ולחשיבותם.
כדי להתמודד עם בעיה זו פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה בהתנגדות של חברי הסגל. מומחים להוראת המדעים מנסים להתמודד עם תופעה זו על ידי פיתוח שיטות הוראה שמטרתן לענות על קשיי הסטודנטים שהתגלו בתהליך הלימוד של קורסי היסוד. לפי גישה זו המרצה מפעיל את הסטודטים במהלך ההרצאה, ומייחד פרקי זמן להתמודדות הסטודנטים עם פתרון בעיות. למרות הצלחתן של שיטות אלו מעדיפים מורים רבים לדבוק בשיטות ההוראה המסורתית.
במטרה לקדם את הלמידה, יש לעצב סביבות למידה כך שיתאימו לתפקידו החדש של המורה, ושיטות ההוראה שבהן ינקטו כגון: שילוב הדגמות מפעילות, מענה על שאלות מושגיות באמצעות מערכת משוב אישית, הרצאות בפרקי זמן המוגבלים לעשרים דקות, למידה בקבוצות קטנות, הוראת עמיתים, פתרון בעיות מובנה ועוד. בשיטה זו, אולם ההרצאות מוחלף בכיתה סדנאית, בה יושבים הסטודנטים סביב שולחנות עגולים. המרצה ממוקם במרכז הכיתה. מרבית זמן השיעור מתמודדים הסטודנטים עם משימות ועוסקים בפתרון בעיות וחקירה מעבדתית. הכיתה מתפקדת כקבוצת מחקר בה מדווחים צוותים שונים על פעילותם ותוצאותיה. תפקיד המרצה מתמקד בתכנון סיבת הלמידה, הפעלת הסטודנטים ומתן משוב יעיל בזמן אמת. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת ממוחשבת בין המרצה לסטודנטים ובינם לבין עצמם. הרשת מאפשרת שליפת משימות, הצגת מודלים ממוחשבים, הצגת בעיות, מתן משוב, קיום קבוצות דיון ועוד.אני תוהה כמה זמן יקח למערכת החינוך לאמץ וליישם את הרעיונות המובאים להלן.

"דור הרשת"

שוב יוצאים לדרך, אך הפעם עם טעם של סוף מתקרב.... זהו הסמסטר האחרון (לא יאומן).
הפעם נדבר על - "דור הרשת"- ילדים שנולדו בשני העשורים האחרונים של המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, גדלים במציאות שבה העולם הדיגיטלי הוא חלק מהסביבה הטבעית של החיים. ילדים אלה לומדים, משחקים, מתקשרים,עובדים ויוצרים קהילות באופן שונה לחלוטין מזה של הוריהם והם בעלי ידע ואורייניים הרבה יותר מהוריהם בחידושים המרכזיים של החברה האנושית. על כן דור זה מכונה דור הרשת. הילדים של דור זה הם בעלי תגובה מהירה וסבלנות מעטה. הם רוצים להימצא במרחק של לחיצת כפתור מהשגתו של כל דבר שהם מעוניינים בו. אחת התעלומות הגדולות העומדות בפני כל העוסקים בהכשרתם של ילדי דור הרשת היא השאלה- כיצד הם יתפקדו כבוגרים בעולם של המחר? הרגלי העבודה והצריכה של דור זה אינם ברורים לדור של היום ולא ברור אילו השלכות יהיו לדפוסי החשיבה, הלמידה והעבודה על כל הארגונים, המוסדות והמשטרים הפוליטיים הקיימים כיום. מצב זה מחייב את כל רובדי החברה לנסות להבין כיצד ישתמש "דור הרשת" במומחיות של העולם הדיגיטלי.
לעתים קרובות נתקלים מורים בתלמידים השולטים במדיה הדיגיטלית ויודעים כיצד ללמוד בסביבה הדיגיטלית טוב יותר מהם. מציאות זו מעוררת שאלות רבות העוסקות באופן שבו יש לבנות תכניות לימודים המתאימות לדור הרשת וכיצד להביא לשילוב מושכל של רשת האינטרנט בהוראה כזו שתשלב למידה פעילה - הלומד או המשתתף פעילים ומקיימים שיח עם המחשב ו/או עם חבריהם ללמידה. פעילות וירטואלית - השתתפות בקבוצת דיון, קבלת משימות ומסירת תוצרי ביניים או סופי ברשת, ביצוע משימות מקוונות ולעיתים קבלת תגובות מהמחשב על פעולות המשתמשים. יתרונות השימוש בסביבת לימוד וירטואלית- מעודדות יצירתיות. מעודדות גמישות בהוראה ובלמידה.השנה הוכנסו לכיתתי מחשב מקרן וחיבור לאינטרנט. הילדים מאושרים המורה אף היא מאושרת על שניתנה לה ההזדמנות לחנך את "דור הרשת" באמצעים ובכלים ההולמים את רוח התקופה.