במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר טל קבלתי הזדמנות להעמיק את ידיעותיי בנושא הגלובליזציה והשפעתה על חיינו. בעידן האינטרנט והתקשורת, אזרחי העולם כולו מושפעים מאותן תופעות: מעבר של סחורות ממקום למקום, תופעות סביבתיות , הגירת עבודה, פליטים, מחלות, מלחמות ועוד... כשמדברים על גלובליזציה, מתכוונים לתהליך שבו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים מתקיימים במישור העולמי, ללא קשר לגבולות של מדינות או למרחקים גאוגרפיים. כל הפעילויות וההתפתחויות האלה עושות את כדור הארץ ל"מקום אחד", או ל"כפר גלובלי". לגלובליזציה מאפיינים רבים: באופן כללי מרחקים וגבולות משפיעים פחות בכל תחומי החיים; מדינות רחוקות זו מזו גיאוגרפית נעשות תלויות זו בזו; קל יותר לעבור ממדינה למדינה, ובעיקר להעביר כסף, רכוש וסחורות ממדינה למדינה; חברות ומפעלים פועלים על פני העולם כולו, וכל רכיב במוצר מסוים מיוצר במדינה אחרת. טיעונים בעד הגלובליזציה יש הרואים בגלובליזציה סימן להתקדמות האנושות בכיוון חיובי, כלומר - היחלשותה של מדינת הלאום, שבעיני רבים היא המקור לרוב הבעיות בעולם, ובעיקר למלחמות. אילו ישכילו בני האדם לחשוב במושגים של טובת "הכפר הגלובלי" - יהיה לכולם טוב יותר; ייווצר עולם חסר גבולות, ויתחיל עידן של שוויון אוניברסלי, רווחה, שלום וחירות. טיעונים נגד הגלובליזציה המתנגדים לגלובליזציה רואים בה ניסיון להשלטת תרבות המערב על העולם כולו. הם טוענים כי ההומוגניות (האחידות) שאליה שואפת הגלובליזציה מבטאת חוסר סובלנות ל"אַחֵר". המטרה, לדעתם, צריכה להיות חברה עולמית הטרוגנית, שבה כל מדינה, בשונות שלה, תורמת לטובת הכלל. נוסף על כך הגלובליזציה פועלת לטובת העשירים והחזקים על חשבון העניים והחלשים והיא מונעת ממדינות ואזורים רבים, המנוצלים על ידי מדינות מתועשות וחברות רב-לאומיות לתועלתן, לעלות על דרך של התפתחות כלכלית ותרבותית מאוזנת ומבוקרת. כך, למשל, חברות המייצרות מוצרים להפצה במדינות המערב, מנצלות כוח עבודה זול במדינות העולם השלישי (למשל - הודו, פקיסטן, מקסיקו, סין). ולסיום אני מצרפת את הסרטון – עבדות מודרנית: סיפורה של חלימה, בת 11 "ראיון עם חלימה שהועסקה תמורת 55 סנט ליום.
http://www.youtube.com/watch?v=JawVES1yKJ8
יום רביעי, 25 באוגוסט 2010
יום ראשון, 15 באוגוסט 2010
סטנדרטים במערכת החינוך.
בימים אלו ממש, בעודי עובדת במרץ על היערכות ותכנון שנת הלימודים הבאה, בחיפוש אחר חומרי הוראה /לימוד אשר יביאו עימם חדשנות וסקרנות ללומדים תוך הלימה לתוכניות הלימודים הקיימות עלתה בי שוב שאלת הסטנדרטים במערכת החינוך.
מערכת החינוך בישראל אימצה את תפיסת הסטנדרטים פיתוחם ויישומם מתוך אמונה כי הסטנדרטים הם כלי פיקוח המעניק מענה לשאיפות המערכת לצמצום השונות וליצירת אחדות. נראה כי אפשר להבין את צמיחת הסטנדרטים גם כתגובה לאירועים כלכליים- חברתיים. הסטנדרטים הם לא רק רעיון תיאורטי אלא בסיס איתן לרפורמה חינוכית אשר מנסה להשביח את המערכת ולקדם אותה. הצבת סטנדרטים יכולה להוות קו מנחה או כוכב צפון עבור העוסקים במלאכה אך אם זאת אסור לנו לזנוח את הדרך בה נעשים הדברים. בהצבת הסטנדרטים יש לקחת בחשבון את שונות הקיימת באוכלוסיית הלומדים, את ריבוי האינטליגנציות , את הלמידה החווייתית , את הגיוון, הבחירה ואת הלמידה האתגרית. מערכת החינוך צריכה לדאוג לכך שתוכניות הלימוד והסטנדרטים המוצבים ללומדים יהוו אתגר ללומד מעבר לשינון והקאת חומר לימודי אשר מעורר תסכול אצל הלומדים שאינם מקבלים מענה לצרכיהם.
על מנת להביא את התלמידים להישגים נדרשים ללומד /בוגר המאה 21 עלינו להקפיד על הקנייה של מיומנויות בניית ידע , העמקה ושימוש גמיש בידע.
נראה כי הבעיה אינה בהצבת הסטנדרטים אלא יותר בהגדרתם ודרך יישומם. חשוב לציין כי להצבת הסטנדרטים יש חשיבות – הם מבהירים את המטרות ואת היעדים האופרטיביים, מגדירים תפקידים . השאלה הנשאלת היא "כיצד ראוי לתרגם רעיונות אלה לכלים יישומיים שיתמכו במטרות משרד החינוך."
נראה כי לצורך כך יש צורך בקביעת מטרות הגיוניות וברות הישג. מטרות אשר יתחשבו בשונות הקיימת באוכלוסיית הלומדים תוך התייחסות לצרכים השונים ולריבוי האינטליגנציות הקיימות בלומדים השונים.
מערכת החינוך בישראל אימצה את תפיסת הסטנדרטים פיתוחם ויישומם מתוך אמונה כי הסטנדרטים הם כלי פיקוח המעניק מענה לשאיפות המערכת לצמצום השונות וליצירת אחדות. נראה כי אפשר להבין את צמיחת הסטנדרטים גם כתגובה לאירועים כלכליים- חברתיים. הסטנדרטים הם לא רק רעיון תיאורטי אלא בסיס איתן לרפורמה חינוכית אשר מנסה להשביח את המערכת ולקדם אותה. הצבת סטנדרטים יכולה להוות קו מנחה או כוכב צפון עבור העוסקים במלאכה אך אם זאת אסור לנו לזנוח את הדרך בה נעשים הדברים. בהצבת הסטנדרטים יש לקחת בחשבון את שונות הקיימת באוכלוסיית הלומדים, את ריבוי האינטליגנציות , את הלמידה החווייתית , את הגיוון, הבחירה ואת הלמידה האתגרית. מערכת החינוך צריכה לדאוג לכך שתוכניות הלימוד והסטנדרטים המוצבים ללומדים יהוו אתגר ללומד מעבר לשינון והקאת חומר לימודי אשר מעורר תסכול אצל הלומדים שאינם מקבלים מענה לצרכיהם.
על מנת להביא את התלמידים להישגים נדרשים ללומד /בוגר המאה 21 עלינו להקפיד על הקנייה של מיומנויות בניית ידע , העמקה ושימוש גמיש בידע.
נראה כי הבעיה אינה בהצבת הסטנדרטים אלא יותר בהגדרתם ודרך יישומם. חשוב לציין כי להצבת הסטנדרטים יש חשיבות – הם מבהירים את המטרות ואת היעדים האופרטיביים, מגדירים תפקידים . השאלה הנשאלת היא "כיצד ראוי לתרגם רעיונות אלה לכלים יישומיים שיתמכו במטרות משרד החינוך."
נראה כי לצורך כך יש צורך בקביעת מטרות הגיוניות וברות הישג. מטרות אשר יתחשבו בשונות הקיימת באוכלוסיית הלומדים תוך התייחסות לצרכים השונים ולריבוי האינטליגנציות הקיימות בלומדים השונים.
יום ראשון, 8 באוגוסט 2010
הדור הבא של ספרי הלימוד
לאחרונה אנחנו עדים לנסיון מצד המערכת החינוכית בישראל להתאים עצמה לחינוך במאה – 21. ישנו רצון לעבור מתכנית לימודים המבוססת בעיקרה על תכנים לתוכניות לימודים המבוססת על שילוב בין תכנים לבין סביבות למידה מתקדמות המזמנות למידה עצמאית וחקרנית מצד אחד ואינטראקטיביות ושיתופיות מצד שני.
שימוש בסביבות למידה כאלה מחייב שינוי בספרי הלימוד המהווים את הציר המארגן של חיי היום יום בכיתה. המידע הלימודי המוגש לתלמידים בספר הלימוד המודפס מספק תוכן המוצג לקורא דף אחר דף באופן ליאנרי ורציף. תכניו של הספר המודפס מעודכנים למועד סיום כתיבתו. במדינת ישראל הוגדר אורך החיים של ספר לימוד בעשר שנים בהן המורה מטמיע אותו כראוי בתכנית הלימודים ובתהליך הלמידה, לאחר מכן הספר הופך חסר ערך.
המרכז לטכנולוגיה חינוכית פיתח בשנה האחרונה "כותר ספרי לימוד" .http://www.school.kotar.co.il/הספר הדיגיטלי יכול להיות לב השינוי לקראת חינוך ההולם את המאה – 21.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
