מה בין המונדיאל לטכנולוגיה מתקדמת?

במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר טל נתבקשנו לקרוא מאמר אשר עוסק בפער הדיגיטלי באפריקה. המאמר בוחן את הפער הדיגיטלי העולמי תוך בחינת הנושא באפריקה. המאמר מדגיש ומתאר את קיומו של "אפרטהייד דיגיטלי"- פער בין אלו שיש להם תשתית טכנולוגית לבין אלו שאין להם את אותה תשתית המאפשרת להם להיות חלק מהכפר הגלובלי.
מטרת המאמר היא בחינת פתרונות אפשריים לצמצום הפער תוך הבנה כי פתרונות אלו מחייבים שינוי יסודי בחברה. רוב האוכלוסייה באפריקה אינה מחוברת לתשתית טכנולוגית , אינה שולטת בשפה האנגלית או במיומנויות בסיסיות הנדרשות להפעלת טכנולוגיה מתקדמת דבר המעצים ומדגיש את הפערים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים. במאמר מוצגים נסיונות שונים להתמודדות עם הפער הדיגיטלי ולצמצומו. אחד מהפתרונות הוא מתן הזדמנות שווה לכולם להתחבר לאינטרנט ולטלפון בעלות נמוכה. אך האם זה מה שיקטין את הפער הדיגיטלי????

בימים האחרונים אנו בעיצומו של המונדיאל, הנערך השנה בדרום אפריקה. נראה כי החשיבה שעמדה מאחורי הבחירה במדינה זו, היא השאיפה שאירוח המשחקים במדינה מתפתחת הסובלת מבעיות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, תביא לעלייה במקומות העבודה וירידה באבטלה, ע"י ההכנסות גדולות מהאוהדים שיגיעו. חודש שלם של כדורגל נטו ישכיח מכולם את הבעיות שעל סדר היום בכלל, ואת הבעיות של דרום אפריקה בפרט. אולם נראה כי בסוף התחרות הפער בין אפריקה לשאר המדינות המערביות ישאר על כנו. אחוז האבטלה במדינה ימשיך להיות גבוה, העוני ישאר והטכנולוגיה לא תתפתח.
ההחלטה לערוך את המשחקים בדרום אפריקה מזכירה יוזמה אחרת שמטרתה לעזור למדינות עניות- מחשב לכל ילד. בחשיבה ראשונית הפרוייקט נשמע מצויין. מה יכול להיות יותר טוב מאשר להביא לילד עני מחשב עם גישה לאינטרנט, שבאמצעותו יוכל להיות חבר בפייסבוק. אך בפועל, היזמים אינם מכינים תשתית טכנולוגית רחבה ולא מכשירים אנשים שיוכלו להדריך כיצד לתפעל את המחשבים. תוך התעלמות מהעובדה שרוב הילדים אינם יודעים קרוא וכתוב.
נראה כי היוזמים מאמינים שדבר זה יסתדר מעצמו. אך במציאות נראה כי הפערים הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. ככל שהמדינות יותר עניות ככה הפער הדיגיטלי רחב יותר.

התחלות......

לאחר מבחנים והגשת עבודות נכנסים שוב למעגל העשייה והיצירה.
במסגרת הקורסים אליהם נחשפתי ביום הראשון ללימודים בסמסטר ג'. הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה : היבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר-טל משך את תשומת ליבי באופן מיוחד.
הקורס מדבר על הבשלות התשתיתית של רשת האינטרנט כמזמנת הזדמנות לסייע במימוש הזכות להשכלה לכל אזרחי העולם באשר הם ועל ההשלכות של עידן הגלובליזציה על ההיבטים התרבותיים ושיתופי הפעולה הבין-מדינתיים בשילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה.
כאשר מביטים לאחור קשה להאמין כי רק לפני שנים מעטות לא היה בית ללא ספרים , ספרי מידע, אנציקלופדיות וכד'. כל הורה שהפרוטה הייתה מצויה בכיסו דאג לעטר ולפאר את ספריית ביתו באותם כרכים המופעים באותו צבע ובאותם איורים כשרק מספר הכרך מבדיל ביניהם.
ההכרה בשינוי העמוק שחל עם השנים ועם התפתחות המחשב בשלהי המאה העשרים מעוררת התרגשות. לאחר שנים רבות בהם נכתבו ספרים אשר ניסו להקיף את הידע האנושי. (צעדים ראשונים ליצירת ספרים המקיפים את תחומי הידע העיקריים נעשו עוד ברומא העתיקה). כיום אנו יכולים בלחיצת כפתור להשיג כל מידע שנחפוץ בו .
כבר ב1985 נעשה מעבר מהכתוב לפורמטים שהפכו להיות דומיננטיים:האחד כתיבה על-גבי תקליטור (CD-ROM)- לקריאה באמצעות המחשב האישי. ובאינטרנט -לעיון חופשי או תמורת תשלום.
הויקיפדיה היא דוגמה לאנציקלופדית אינטרנט הפתוחה לעיון חופשי. הרעיון של זרימת מידע חופשי, עריכה, יצירה ושיתוף מעורר תקווה לעתיד הן בהיבט הלימודי והן בהיבט התרבותי.